את מה שלא היה לי מעולם

קשה המחשבה לעמוד בצל

כשהאור מאיר את הסביבה

קשה המחשבה שאיש לא פוזל

אפילו פזילה אחת קטנה

זה מפריע שהם באמצע הדרך

נותנים דבש ומקבלים חזרה

מפריע  שהם כאן במרכז הדרך

מקבלים את מה שלא היה

זו הקנאה, הזאת שמבפנים אוכלת

העצבות, שתמיד את כולם מרחיקה

הבדידות, שסביבי תמיד מתפזרת

והרצון לקבל מה שלא היה

את מה שיש לכולם

קצת קשה להביט בהם מהצד

אומרים הכל בלי מתינות

זה אני שאמיתי ומיוחד

ולהם יש רווח מהצביעות

אז נוריד מפה ונשנה קצת שם

אולי יהיה לי סיבה בעולם

לקבל את מה שלא היה

וזו שוב הקנאה, הזאת שמבפנים אוכלת

העצבות, שתמיד את כולם מרחיקה

הבדידות, שסביבי תמיד מתפזרת

והרצון לקבל מה שלא היה

את מה שלא היה לי מעולם