לובשי מדים

זה הכל אינו מקרי כל מילה אמת ובכל אופן משעשע ואולי לא...

ישב לו זוג חביב על הספסל והביט בכוכבים
הביע משאלה שלו בלבד וחיוך זהר בעיניו..

ישב לו אתו זוג ורק ביקש שיניחו לו להניע
לבד את גלגלי מעשיו...

את מרבית המחסומים עבר .. מהירות הקול
מהירות האור ואפילו את רגע הביחד
עבר בהצלחה ללא מזור..

אבל לא שכח הזוג את העיניים הבוחנות אותו
ואת כגלגלי המוח המונעים מאחורי גבו
את השאלות והחיוכים ,את ההרהורים של סביבתו..

יצא לו הזוג לטייל במרחבים כדרכו יום יום
נערה זעירה ונער חסון פסעו להם במעין מסע
גיבושון
מסלול מכתת רגליים במעגלים מעגלים ללא כוון
מונע על ידי הרצון להכיר ללמוד  להיות  עם עצמו..

אוזניהם הרגישות של בני הזוג שמעו לחשושים
קלטו מבטים
הבחינו בזיק שבעיניים אבל בשלהם המה
להיות לבד בנתיבם..זה שלהם מתאים..

יצא לו הזוג לטייל בערב צח להביט בכוכבים
וחיפש פינה שקטה לעניק מנוח לרגלייו העייפות

הרהר לו הזוג על העומד לקרות 
מחר מדים של זית או כחול  או לבן  יענוד
כן יענוד כי הרי קישוט המה בשלה זה של חייהם
הכרזה על הבחירה שלהם
...

בטוב ליבו באויר הצח החליט הזוג החביב
להאיר פניו לזוג הורים דואג

להרגיע ולהבטיח שעל קשר טוב ישמרו   ....
אסף הזוג בבוקר חפציו  ופסע  יחדיו עם אהוביו
בהירצות מהולה בחששות אל אותו שלב

ממנו הם ישובו שונים ובוגרים
עם ידיעה שעכשיו לא מקבלים אלא נותנים
פסעו קדימה ולא היססו 
נפרדו בחיבוק ענק  יודעים כעת ששלוש שנים
יאלצו להניח בצד כמה דברים
ולאסוף לחיקם יתרונות אחרים
פסעו  ונעלמו בין שאר לובשי המדים