שירים

פרי בטנה

ב"ה
 
לדודתי

 

 

פרי בטנה
 

 

תוגת האם

שפרי בטנה נדם,

ועל מותניה שק

היא לא תלחש לו : "בני",

ובבואת פניה - לא תביט

משחור עיניו.
 

 

והימים עטו גלימת - הליל

חמה תרכין ראשה,

עמוד השחר התעטף שחורים,

לזעקת ליבה.

 
 

ויש,

שבעיתות של חסד,

יביט מתוך הסכך

נצנוץ כוכב קטן

של זיכרון נשחק.
 

 

 כל הזכויות שמורות

 

תגובות