אני זוכר ש...

אני זוכר את הרגעים שנרדמנו מחובקים בחדר הקטן

את ליטוף הלילה טוב העובר ברכות על גבך

כשהרגשתי שנגינות ליבך זעקו אל ליבי הרחמן

יצאה הנשמה מתוך גופי הבוער לפרוץ לביתך

אני זוכר את הבחור ששאלת עליו רבות

ברגע של שכרות מפיך יצאו כל התשובות

זו לא הקנאה ולא חרדת הנטישה

אין שום דבר מוכח זאת רק ההרגשה

סימן הזהרה שהאיר את הדרכי

זאת אותה בחורה שליטפתי במיטתי

אני זוכר שהינו אחוזים ידיים מטיילים ברחבי עיר האורות

בגן העיר שם נהגנו לשכב על הדשא לדבר על החיים ולהנות  

נשמע כמו סיפור על אהבה קסומה מימי הביניים

רק אהבה ישנה עם כאב שעבר בינתיים

אני זוכר שאמרת שבחיים לא היה בחור כמו זה שמולך

את אישה קטנה שפוזלת לכל כיוון בדרכך

זו לא הקנאה ולא חרדת הנטישה

אין שום דבר מוכח זאת רק ההרגשה

ושוב סימן הזהרה שהאיר את דרכי

זאת אותה בחורה שליטפתי במיטתי