אהובי שלי, האחד והיחיד, החלטתי לכתוב לך סיפור פרידה. כל הסיפורים שלי בשנה האחרונה היו עליך, בהשראתך, לקוחים מתוך חוויות או חלומות שלי, ואני חושבת שברור לשנינו שזה באמת הסוף.
בסיפור הפרידה שלי אני רוצה להכניס רק דברים שמחים. לא ייתכן לכתוב משהו עצוב על האהבה הזאת. מעל ארבעה חודשים שלא חשתי אותך מלטף אותי, מחבק ומנשק ולוחש מילות אהבה באוזן. את הפער העצום שקיים בליבי, איש לא הצליח למלא. ואני גם לא רוצה. החלל הזה נשאר ריק אך ייתמלא בדבר חזק יותר, ושנינו יודעים מהו.
אני אוהבת אותך, אוהבת אותך מאוד. לא אמרתי לך את זה כבר חודשים, אבל עכשיו אני מרשה לעצמי, כי זהו סיפור הפרידה שלי ממך. אני מקווה לחזור לכתוב כמו פעם על כל דבר שבעולם, לקבל השראה בכל רגע ולהתעמק בדברים אחרים. סיפורי האהבה עליך השתלטו על ליבי ומנעו ממנו לכתוב על דברים שהם לא אתה. אני לא כועסת עליך, הרי זה ברור שאהבה כזאת ארצה לבטא בכתב.
מאות מילים נכתבו עליך. מציירות את אהבתנו על גבי מסך עריכה לבן, או דפי פוליו מקושטים. דמעות מהולות ברגשות רבים נשפכו בזמן כתיבת הסיפורים, ושירי אהבה התנגנו ברקע והכניסו אותי לאווירת הכתיבה המתוקה.
אהבה כמו זאת לא תיארתי לעצמי שאוכל אי פעם להרגיש, אך איתך גילית שהכל אפשרי. לימדת אותי כל כך הרבה, נתת לי כלים להתמודדויות, ריגשת אותי עד דמעות, הצחקת אותי בלילות, נישקת וחיבקת ונגעת ברגישות כה רבה, גרמת לי להרגיש שאני הכי מיוחדת בעולם, ממש האישה האידיאלית.
אני זוכרת כמה ציפיתי וחיכיתי לשיחות שלנו בלילה, או להתכתבויות במהלך היום, שלא נדבר על הפגישות. כל קשר איתך עשה לי חיוך ורטט בלב, קשה לתאר כמה אני אוהבת אותך.
אהבתי לשלוח לך הודעה ולקבל ממך תשובה באיחור של שעות, זה היה כל כך חמוד. אהבתי יותר את הטלפתיה שהיתה לנו- לשלוח הודעות ממש בו זמנית. זה רק הראה לי מהו טיבו של הקשר הרוחני שלנו.
אני אוהבת אותך ולא אכפת לי לכתוב את זה שוב ושוב, זהו סיפור האהבה האחרון שלי עליך. אני לא יודעת אם אעמוד במילתי, אך אני יודעת שאשתדל מאוד. זהו סיפור כנה, אמיתי, שמגיע מתוך הלב הפצוע שלי. אך את השברים תמיד ניתן לאחות ולאחר מכן לחייך- כי אהבה כזאת מי כבר זוכה להרגיש בגיל הצעיר שלי.
ואני רק רוצה לשמוע את הקול המסוקס הזה שלך בפעם האחרונה, להרגיש שוב רותם שלך, החמודה, המצחיקה, המרגשת, שאהבת כל כך. אני רוצה לגרום לך לחוש את קשת התחושות שהשתוללו ביננו. רק טוב בא לי לעשות לך, לדעת שאני זו שגורמת לך לחייך, לצחוק, לעצום עיניים בהנאה, להירדם כמו תינוק, להתעניין, להסתקרן, להתעמק. רק ללטף אותך ולדעת שאני מלטפת את הגבר שלי, שהוא רק שלי, והוא אוהב אותי לפחות כמו שאני אוהבת אותו.
אומר תודה ענקית מקרב ליבי על מה שקיבלתי וגם על מה שלא. כי החוויות שלנו נדירות ומדהימות, ואותן אנצור לנצח בליבי. גם אם לא אכתוב עליך יותר סיפורי אהבה, אין זה אומר שתשוקת הכתיבה לא בוערת בעצמותי, ומכריחה אותי לכתוב עליך. אני פשוט יודעת שזה מזיק לשנינו, אז אשתדל בכל כוחי להיות חזקה ולעזור לנו.
אתה הגבר המדהים ביותר שהכרתי בחיי, וזו זכות גדולה בכלל לכתוב עליך. היית מקור השראתי במשך תקופה כה ארוכה, ולא נותר אלא להודות לך. לכתוב על אהבה, כשאני מאוהבת בך, זו המשימה הכיפית ביותר בעולם. לעיתים הסיפורים יוצאים דביקים מדי, מתוקים מדי, קיטשים או צפוים מראש, אך אהבתנו גורמת לי להיות רכה כמו מרשמלו וורוד, עם מבט חולמני ועיניים מבריקות. אני אוהבת אותך.
וכעת נאלץ להיפרד, להמשיך איש איש לדרכו. עם כל הכאב העצום שבדבר, אני נאלצת לחתום את הסיפור האחרון. הדמעות זולגות ומרטיבות לי את הטרנינג הלבן, אני כל כך רוצה לאהוב אותך כל ימי חיי. אני ממש טובה בזה. אבל המציאות הורתה לנו אחרת, ואנחנו נפרדים.
