סיפורים

ולכאורה

ולכאורה כל חורפי, שנותי, ימי הובילו אותי לרגע הזה. חוטבתי בגוף ופוסלתי בנפש למען זו השניה. צעד צעד פסעתי בנתיבי החיים הפתלתלים רוכש ניסיון וידע. מועד וקם ונופל ומתרומם ונועץ ציפרניים ומטפס וזוחל וצועד ואוהב ושונא ורץ במסלול מדויק שרק עכשיו הוא מובן לי. גורל ? אבל אם לא הכל היה כל כך מדויק לא היית יכולה להתאהב בי. אם חיים אחרים היו לי, כנראה שמבטך מרפרף היה הלאה, את היית סורקת ואני הייתי שקוף. אם כל זה לא היה מתרחש בדיוק, לטוב ולרע, לא היית מעכבת מבטך אל תוך עיני, ונמסה.
 

תגובות