נזכרתי פתאום בשושנה דמרי...

שושנה דמרי

ישנו שיר
אשר חוברו לו מילותיו
מהוקצעות...
ישנו שיר
אשר תפרו לו לבוש,קישוט יפה
עיבוד של מנגינה...
ישנו שיר
אשר ישוררוהו בעלי קול יפה
נעים וערב לכל אוזן...
ישנם שירים
המתפארים בשלושת אלה:
מילים קול ומנגינה
גם יחד...

אבל ישנו שיר השרוי
מעל לכל זאת
האוצר בתוכו את רוח התקופה
את מבט החזון,יקר מכל ממון
את רוחה של התקופה
ברוח תקוות העם
כשהוא מושר בפי אותה אישה
השושנה
שושנת יעקב
שלנו.

כשהוא מושר
באופן פריטת נפשה
על מיתרי קולה
בגוניהם
לשכן בהם רוח
בניצוחו של
עומק חום הלב

זהו ספר התווים של
אשיותה
הנושא עימו
את רוח זו המתעלה
מתוך בתי השיר
אל עליות הלב
שלך...

וגם היום
עת תשמע אותה שרה
השושנה
מייד תראה גם את דמותה
כסופה דוהרת היא על רכב
שריונית
חוצה מדבריות החול
וחיילים צופים בה
ופניהם
להבות
מאודם השושן...

וגם מחר,ובעוד שנים
עת תשמע אותה שרה
השושנה
מייד תראה גם את דמותה
כפני
כל נוף חיינו
תרחף באהבה
ישקו שפתי שושן בזימרתה
את חבל ארץ,בחבלי אהבתה
והיא זימרת הארץ
ארץ ירדן וחרמונים
וכל המישורים...


שלוש אמות גובהה
של זו הקטנה גדולה
היש שיעור לקומתה
בתוך תקומת
עמה ?

מאת: צבי הורוביץ