יצירות אחרונות
כבר דבר לא יהיה בסדר (0 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
הַגָּדָה שֶׁל אִמָּא אַגָּדָה שֶׁל אַבָּא (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -01/05/2024 12:44
גשם? (12 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -01/05/2024 09:46
שירים
אופיר מישאל, יהא זכרו ברוךהיי חברים שלחתי את השיר הזה פעם ואני שבה ומעלה
אותו לזכרו של בנם של מכרים שלנו,
שנפל במערכה על הארץ
השם ינקום דמו
נואחרי המלחמה/ © לזכרו של אופיר מישאל
נפגשים אחרי המלחמה.
יש כאלה, שלא יגיעו לפגישה לעולם... אב ואם אח ואחות משקפי שמש כהים אצל אבני השיש. צרור פרחים מונח. עולים בכל יום שישי לאמר `קדיש`, לפני ה`קידוש`. הם נוגעים בשיש הקר זה שנים מספר, מלטפים בערגה את המצבה משקים את הפרחים בערוגה הקטנה. הם מספרים לו חרש, לבן שנטמן כמה הוא חסר. גוללים בפניו מה שהפסיד, פיסות חיים של משפחה עצובה מי נולד מי התחתן. הם משיחים את הלב מלטפים, בוכים .האבן תמיד דוממת הבכי חנוק. בתחילה הוא היה ראשון בשורה, פתחו לכבודו שורה חדשה. היום כשהם באים נוספו בהר הרצל קברים רבים, הורים תרים אחר היקר להם, בין מצבות דוממות... שורות שורות...
פעם בשנה
הם באים אליו, בלא גיל, לחגוג את יום ההולדת , בלי גיל... הוא נשאר תמיד בן עשרים, יפה בלורית וירוק עין, ובתמונות הוא מחייך, כהרגלו, הוא חי עדיין. הם באים עם בלון כסוף קשור בחוט
חוגגים לו שוב, יום הולדת עצוב, לאופיר... שלא ישוב... את החוט, תוקעים בערוגה, ליד הפרחים היתומים והם כל כך בוכים והם כל כך שותקים . הבלון הכסוף נטוע באדמה וראשו בעננים ואחר כך הרוח נושאת אותו מעלה מעלה. הוא מרחף בין העבים, מוסר דרישת שלום לאופיר... שנשאר בן עשרים!!!
אוי האל קוטף את הטובים. מלאכים שם למעלה, גם הם כבר בוכים. מוקדש לזכרו של אופיר מישאל ז"ל
חייל גולני
בן רחל וגיורא אח לאיתמר ושרית שנהרג מאש החיזבאללה במוצב גלדיולה יהא זכרו ברוך.
כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי © All rights reserved to YAEL CARMI GABAY תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |