יקרה שלי...

פרשי כנפיים אהובה,

אל מחוזות לא מוכרים,

אל צפונות הלב,

ההולך אחר המראות.

עופי מעל נופים אחרים.

עופי אל תוך ההבנה...

צרי לעצמך תמונה,

של חייך שלך.

לפעמים המרחק

והלב הפועם,

המתגעגע,

מצייר את שקיים ונושם.

לפעמים צריך להרחיק נדוד

ולא על-מנת למדוד,

כדי לראות אותך באמת.

פרשי כנפיים אהובה,

אל מחוזות ליבך,

הבוחן מראות לא מוכרים

וחזרי לשלום,

אל זרועות-אוהבים.

(ואני מחכה לך פה אהובה)

* ענת יקרה שלי

לרגל יום הולדתך

ורגע לפני הטיסה להודו.

22.11.07