Code Freeze

הייאוש חונק אותי. כולי פקעת עצבים. דירתי הפכה לתא לחץ. כל צליל גורם לקצר של Blackout במוחי.

כל תנועה מגבירה עוד יותר את לחץ האוויר העומד לרמוס את גופי. בעוצמה אדירה אני נחבטת בקירות.

מנסה להכניע את תחושת הבחילה העולה בגרוני. גוררת את עצמי למקלחת.

נועלת את הדלת. רוכנת מעל אסלה. פירור לא בא לפי כבר יומיים. גופי רועד, קרביי מתקבצים בניסיון שווא לפלוט טיפת קיא. רק בועות זעירות חמצמצות בוקעות מגרוני, מתנפצות על לשוני והופכות לפלג דקיק ירקרק של נוזל צמיגי הזוחל לזוויות פי. 

בזחילה מגיעה לתא המקלחת.

זרם מים חמים מכה על גופי. שרועה על הרצפה הקרה, מנסה לשאוב מעט כוח מהמים המנחמים. הודפת את גופי בבעיטות רגליי החלושות על הקיר החלקלק ומצליחה סוף, סוף להתיישב. מרוקנת שאריות שמפו על שיערי הנבול.

מעסה את קרקפתי. מאבדת תחושת זמן.

לפתע חשה את ראשי הולך ומצטמק תחת אצבעותיי כפיסת סבון הנמסה בזרם המים.

תחושת אימה מעלה במוחי את דמותה של "הצעקה" של מודלייני. היא מהבהבת בצבעים עזים של להבות המכלות ומעוותות את הייצור האומלל. וראשי מצטמק יחד איתו עד כדי גודלו של גלעין הזית.

אינני מבינה איך עודני מצליחה לחשוב, לראות ולנשום.

בבת אחד גופי קופא ועל הדלת מופיע שלט: "Code Freeze" באותיות זוהרות בגוונים של ירוק רעל.

אדים אופפים אותי ומספיגים בתוכם עוצמת זעקותיך המהדהדות באוזניי: "תפסיקי לזיין לי את המוח עם השירים הדפוקים שלך, אחד, שתיים, שלוש".

ואז אני חשה את רגליי נמסות, גובהי מתקצר, זרועותיי מצטמקות ואני הופכת כדור מקפץ בשלולית אותיות א`, ב`, ה` שנצמדות באופן עררי אל עורי הורדרד. וכל קפיצת כדור מכפילה את ניפחו.

והוא מנתץ את קירות הזכוכית של המקלחון ומתפוצץ ב- Slow Motion לאנקות בכי קורע לב. 

ואני עוד מספיקה לראות את קרעי עורי, מקועקעים ב- א`, ב`, ה` מעופפים באוויר: "באה", "אהבה", "ההההההה".

ואינני.