שירים

ניתוקי מחשבה ברגע נורא

 

על מיטת חוליה,

נחשפנו...

נפתחנו...

ליגון כבד, ממאיר,

 לא עוצר...

 

אין רמז לסוף,

כל יום, יותר טוב.

תוכניות נרקמו,

חלומות נשזרו,

לנגד ענינו.

מעגלים נסגרו,

רמזים באוויר,

לא רואים החיים...

 

וברגע, נודע!

 

הזוי, לא ברור.

הרגשה מסממת,

ניתוקי מחשבות,

בין יגון וחלום,

בכביש השחור,

לא מסתדרות.

 

קולות צער נבעו, מיום היוולדה.

קולות זיכרון, יגון ושמחה.

קולות שאלה "איך נוכל להמשיך?"

 

ללא היותה...

 

החיים ממשיכים, רצון עז מביאים,

לעוד נפש חיה, שתשקיט חסרונה.

 

אם, שנשאה אותה ברחמה,

זיכרון ראשון, חרוט בנפשה.

בהיחשף החושים, עמוק בבטנה,

הרי שם היא הייתה..

 

ועתה מה איתה????????

תגובות