חָתָן

חָתָן  /  יהושע רוזנברג

בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים

תְּחִלַּת דַרְכִּי בִּשְׁבִילֵי עוֹלָם

בְּצֵאתִי לָלֶכֶת אֶל נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה

כַּאֲשֶׁר כָּרְתוּ אֶת בְּשַׂר עָרְלָתִי

הָיִיתִי חֲתַן לַמּוּלֹת

בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה

עֵת חָזַקְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ

הֹלֵךְ וְהָכִין אֶת צַעֲדוֹ וּמַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס

לִמְּדוּנִי בַּתּוֹרָה לִדְרֹשׁ

הָפַכְתִּי לַחֲתַן בַּר הַמִּצְוָה

כְּשֶׁאֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי עָזַבְתִּי,

בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וּבְקוֹל שִׂמְחָה

אֶל הַחֻפָּה כֶּחָתָן צָעַדְתִּי, וּבְּאִשְׁתִּי דָּבַקְתִּי

מְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה עַל  רַעְיָתִי שַׂשְׂתִּי

בְּחוֹתֶנֶת זָכִיתִי, וָאֶהְיֶה לַחֲמוֹתִי חָתָן

מֵרְשׁוּת זְקֵנִים וּנְעָרִים יוֹשְׁבֵי שׁוּרָה

מֵרְשׁוּת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ

 בִּקְהִלָּתִי נִבְחַרְתִּי לְהַשְׁלִים הַתּוֹרָה

"עֲמֹד עֲמֹד עֲמֹד" קָרָא הַגַּבַּאי

עֲמֹד חֲתַן הַתּוֹרָה

עֲזָבוּנִי אָבִי וְאִמִּי, וַתָּמָת גַּם אִשְׁתִּי

וְהִנֵּה הִנְחַנִי ה' בְּדֶרֶךְ אֱמֶת   

הִלְבִּישַׁנִי עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה

בִּגְדֵי חֲמֻדֹת לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת

שֵׁנִית כֶּחָתָן אֲכַהֵן פְּאֵר

אָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח

מִשְׁתֶּה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים

וְשׁוּב תֵּצֵא לִקְרָאתִי כַלָּה מֵחֻפָּתָהּ

בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה.