יושבת אני על קברך הקר

וחושבת על מה שהיה ועל מה שנותר

את הכאב העמוק שמגיע מבפנים

לא ניתן לרפא ,למרות שכבר עברו השנים...

עוצמת עיניים והמחשבות לא מרפות

הלב לא רגוע, מתמלא מחדש באותו געגוע

רוצה להאמין שזה יעבור

להשאיר הכאב והמחשבות מאחור

רוצה להביט בעינייך ותוך כדי

להרדם בזרועותייך

אך אינך שייך לי יותר

למרות שביקשת שלא נוותר

איך נשבעת שאותי אתה אוהב

והיית איתה? שברת לי את הלב.

מתחננת , אל תשקר, לא, די , איני יכולה יותר!

ארוז לך את הדברים

אל תשכח גם את כל השקרים..

ואני,

אניח לאהבה לגווע

ואנסה יותר לא לדמוע

הנה זה חוזר..

אתה עכשיו חופשי

עזוב אותי אהובי

עזבני לנפשי....

עוזבת כעת את קברך הרטוב

בתקווה שאצליח לראות שוב מעט טוב

הביטי עליי מלמעלה

ותני לי כח להמשיך הלאה

ואם שוב יחזור הכאב

אחזור אלייך לשפוך את הלב