פנטזיה על נסיך וסוס לבן

תחת גפן משורגת

הרע פגע בו

וגם הטוב כבר לא היטיב עימו

בחמלה עורגת

ביקש לנוס מעולמו שנכבש

בידי צר זב חוטם ומצורע

שהתבצר במעוזו החדש

כה שכוח היה

עד כי בליבו לא נותרה

עלים סדוקים נשרו

מעצים מדממים

בדים קצפו שנאה, שוצפים,

דמם ניגר עד עמקי הגזעים

במקצב זמנם של

אנשים כבויים

הוא יצא לדרך בעקבות ריחות

תוצר מטורף  של מלחמות ארורות

ובעוקפו את השביל הצר

המלא בגופות מרקיבות, הוא הימר

שמעבר לפיתול ימצא את ההיא,

"הנאמנה" שוודאי זוכרת

כאילו חלפה לה בקושי שנה,

היה משוכנע

אכזבתו הסדרתית. 

במרווחי מחשבות התפתלו אז,

כמערבולת מקציפת גלים

בגפו חזר לשבת

מחליף חלומות לסירוגין

רסיסים גדולים של מוות

וזרזיפים דקים של חיים

נתלו בו בערבוביה

היה מיצר על כי שעה

לעצת אחיתופל

בהתאמצו בשארית כוחו

להדוף גורל מר שנגזר

בידי כוחות של אופל

המתבצרים בבינתו

נפשו נזנחה עד כי לא נותרה

משענת קנה לאחיזתו

קדמת רוחו נחרשה חוטים

מאובקים, מתפתלים,

שנתלו בגאון

בין חריצים דקים

גליו התערבלו בלחיצת כפתור

וצמחים משורגים על אדן של חלון

היו מתעניינים:

"האם האביב יחזור"?