ואולי....

אתה כל כך מושלם

שקשה לי לנשום

ולקבל אותי.

(כמוך! בדרכך המופלאה)

כל יום שעובר

אני הולכת ומתבגרת

הולכת ומבינה.

הלוואי שיכולתי

לעשות אותך מחויך

מאושר

מאושש

אנחנו אחד שלם

ואני...?

איזה חלק אני?

אתה נותן לי את כל המקום...

ואני רק רוצה להתכווץ

לכדי גודל סביר

מרעישה את שקט חיינו...

ביצירתיות אין קץ

אני מיוחדת אתה אומר.

(ואני מחייכת חיוך מריר)

הלוואי והייתי פשוטה.

ואולי זה לא שיר

אך כך מרגישה!