חזרה ליצירות
סיפורים

לא אוכל לומר לך אף פעם

אדווה רודי | (10/10/2007 03:50) | 71 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
כמה אהבתי שטמנת ראשך בשקע צווארי אז מתחת לזרם המים החמים.
 
כמה כתבתי על החתונה שלנו ועל הילדים החמודים ועל הבית שלנו.
 
כמה דמעות נזלו לי ברגע שראיתי את מכוניתך נעלמת אי שם באופק.
 
כמה מכתבים לא ממש הספקתי לתת לך.
 
כמה הלילה הזה היה הלילה המושלם ביותר שמישהו היה יכול רק לדמיין.
 
כמה מהמם אתה.
 
כמה האינטימיות והאהבה התחזקו בשעות הקסומות האלו.
 
כמה חזק היה הבכי שלי כשעליתי לישון בלעדיך.
 
כמה סיפורים כתבתי עליך מאז.
 
וכמה מהם פרסמתי. וכמה מהם לא.
 
כמה שירים מזכירים לי אותך, מזכירים לי סיטואציות שהיו ביננו,
 
וכמה זה גורם לי לבכות.
 
כמה דמעות אני עוצרת בתוכי, וכמה מוצאות את דרכן לפרוץ החוצה אל אוויר העולם.
 
כמה אני בוהה בתמונות שלך וחושבת שאתה יפה כל כך.
 
כמה אני שומעת את מה שהקלטת לי וכמובן...
כמה בוכה.
 
כמה מכתבים אני עדיין כותבת לך, וכמה תסריטי-חיים אני מעבירה על דפים לבנים.
 
כמה אני רוצה אותך בלילות, במקלחת, בכל מקום בעצם.
 
כמה אני משחזרת את המגע האוהב שלך.
 
כמה אני מתגעגעת לנשיקות המיוחדות שלך ולמגע המרפרף הזה על הלחי.
 
כמה אהבה עדיין קיימת בתוך הלב שלי ומוקדשת אך ורק לך.
 
כמה יפה הסיפור שלנו, כמה מרגש, מיוחד, משעשע ומוזר, לשייקספיר יש מה ללמוד מאיתנו.
 
כמה אני אוהבת אותך, טיפשון אחד. וכמה אני עצובה מאז שאין לי אותך יותר.
 
כמה פעמים אני צוחקת, ככה בלי קשר, כשנזכרת בדברים משעשעים שקרו לנו.
 
 
כמה ציורים אני מציירת ונזכרת בך,
כמה יצירות אני עושה וחושבת עליך,
כמה נצנצים אני מפזרת ומצחקקת כשנזכרת בך,
כמה תותים בדבש אני אוכלת ומודה לך על השילוב,
כמה יונים שמנמנות אני רואה ומחייכת לעצמי,
כמה קשיים אני עוברת ומתחזקת בזכותך,
כמה פעמים הרדיו מדבר אלי בלילה, כמו אז, ואני נזכרת שאתה גילית לי זאת לראשונה.
כמה חלומות על הלילות שלנו.
 
 
וכמה אני מאושרת על מה שקיבלתי,
וברור לי שנלקח ממני למטרה טובה.
וכמה אני עדיין כל כך אוהבת אותך,
ומקווה בסתר ליבי שאני עדיין שם אצלך, בלב החמווווד הזה,
שאני כל כך אוהבת.
 

תגובות

חזרה ליצירות