"הסוד"-סיפורים בהזמנה אישית

עמדתי יחפה בחול הרך,מביטה בהם צוחקים ונהנים במים ודמעות כאב נקוו בעיניי.

"אילו ידעו שאינני אימם הביולוגית..." מלמלתי לעצמי,מנופפת להם בידי שימשיכו במשחקם.

היה זה ערב קר וגשום, הרוח הייתה חזקה במיוחד ומן החלון הרטוב הבחנתי באישה לבושה שחורים, בידה אחזה סל נצרים גדול, היא התקדמה אנה ואנה כסהרורית לפתע נעלמה מזווית עיני.

אט אט ירדתי במדרגות אל קומת הכניסה, גוררת איתי פציעה ישנה שהחלה לפתע להציק .

דב מנחם  בעלי היה רדום על הספה כהרגלו כשהטלוויזיה עדיין דלוקה.

כששמע את צעדיי ניעור לפתע ושאל: "מה קורה ברוריה? נדודי שינה?"

"יש לי הרגשה משונה מנחם...הרגשה משונה..." אמרתי בהתרגשות קרבה אל דלת הכניסה.

"מה קרה? את בס...ד..ר? שאל בדאגה.

"כן !" עניתי פותחת את הדלת בידיים רועדות.

"מה זה?" נשמע קולו של מנחם מעבר לכתפי כשהוא מצביע על הסל הגדול שעמד על המפתן.

"ז..ה מאלוהים" חייכתי נושאת את סל הנצרים הגדול ומניחה אותו במרכז הסלון.

"מה זה..? ברוריה את הזמנת משהו..?" שאל בעניין.

"הזמנתי!"עניתי בחיוך והוספתי: "אלוהים שמע תפילתי והיום הוא שמחת תורה."

"בחיי שאת השתגעת...ממתי אלוהים עושה משלוחים..?" שאל כשהוא מביט בי בדאגה.

לפתע נשמע בכי מתוך הסל ולאחריו קול בכי נוסף.

בזהירות הושטתי את ידיי מגלה שתי תינוקות חמודות.

"אמא!" שמעתי לפתע קול שהחזירני למציאות.

"אמא..את בסדר?" שאל שוב הקול.

"אני בסדר!" אמרתי בחיוך מושיטה את ידיי אל צמד הנערות היפות שעמדו מולי מודאגות,

מחבקת אותן חזק חזק בדמעות שמחה.