שירים

בני

 
 

בני

בלילה ההוא

ירדת אל חדר החושך

נפשך נגררת אחריך מהססת,

לפתח את תמונת עתידנו.

 

ואני שחשתי מחנק הריונות קדומים,

כמהה לשינה

מנועת הבנה.

 

הילטת את פניך

בשקיות אטומות

וויתרת על חומצות הפיתוח,

הותרת את דפינו

להצרב עד שחור

לאורו של יום המחרת.

תגובות