ובלילה כשנשימותיך נעשות כבדות ,

נכנסת אני לעולם של חלומות

לעיתים אתה שם ולעיתים נעלם...

רוצה שתיהיה קרוב עד שתרגיש את פעימות ליבי

את  נשמתי הזועקת "לעולם לא  אתן לך ללכת"!

אתה יקר לי מכל

אך לעולם לא תשמע זאת ממני בקול..

אתה המלאך שנשלח אליי בכדי שאוכל להתגבר..

אך מידיי לילה הפחד הזה אליי שוב חוזר

זה בתוכי , מסרב לעזוב

גם שמרגישה אותך בתוכי כל כך  קרוב..

אתה לוקח אותי למקומות רחוקים מקומות בהם לא ביקרתי מעולם

והאמת, בכלל לא חשבתי שאפשר להגיע לשם..

לא נוכל לברוח מעצמנו ,

 לא נוכל למתוח את הזמן

רק תאמר לי לאן אתה מוביל אותי , לאן?

וכך מעת לעת כשהשער נפתח

נשמתי אלייך זועקת "תברח"!

מנסה עוד כוח לשאוב

מהמתנה הענקית – שזכיתי לאהוב

לא.אינך יודע את המתרחש בתוכי, אינך שומע את רזי ליבי

האם יבוא היום – בו לא אצטרך יותר לחלום??