יקום מקביל

כשיכבו המאורות   

של משמורת אחרונה

אבוא אליך

בעד דלת אחורית

להאיר בך

אהבה

פרטית ...

כשיגמרו השבילים

בסימוני המפה

תשוב אליי

בעד דרך צדדית

להשיב אותי

מחוזותיך ....

יקום מקביל

בו אתה חי

מחיה בי

רגשותיי

מפעים

הווייתי

יקום נוכחי

בו חיה אני

כתולעת

בחור שחור

מבוססת אותי

בריקבון

חומציות

געגוע

כתם פרי אסור

אין בו דעת

רק כמיהה

לנשום

כמיהה

לגעת

מזדחלת

אל האור ...

© לימור דיין – כל הזכויות שמורות