השמש שלחה את קרניה האחרונות,המלטפות על הרי יהודה , מכונית הגיחה מעבר לעיקול , עושה את דרכה לישוב
שגגותיו האדומים נראו מידי פעם בין העצים,לפתע בבת אחת לחץ יוסקה על דוושת הבלם ועצר את המכונית ברעש
חריקה ס"מ ספורים לפני חתלתול קטן וחמוד שישב לו בשאננות במרכז הכביש
זנבו מקופל בצייתנות סביבו והוא לא מבין כלל על מה המהומה.
ירד יוסקה מרכבו וניגש בצעדים מדודים לחתול,הלה, עדיין לא נע ולא זע,התכופף ואסף אותו בזרועותיו,החתלתול גרגר
בהנאה וטמן ראשו בחיק האיש,
התיישב יוסקה במכונית עם החתלתול ונסע לביתו.
מה זה, חסר לנו חתולים ? שהבאת עוד אחד? שאלה בעלת-הבית / אשתו
תראי איזה חמוד,צער בעלי חיים לנטוש כזה יצור ,
הניח יוסקה את החתלתול בחצר ביתו ,אירגן לו צלחת מזון מיוחדת ניאה לאורח
ולא היה צריך יותר מכך, החתלתול התברר במהרה לא היה מן הביישנים
.חיש מהר הוא הסתגל לביתו החדש ,מלא חיים ופעלתן היה,ניסה לשתף בשעשועיו , את חתול הבית שרבץ בפינה ללא
תזוזה נטוע במקומו כספינקס,
ברם הלה לא נענה,
את הלילה הראשון כמו את הבאים אחריו עבר החתול ברחרוח ולימוד כל פינה בבית ובחצר ,ובסקרנות אין קץ חקר
לעומק כל דבר בעל ענין.
חלפו ימים ,שבועות ,והחתול הלך והתחזק מיום ליום,ויחד איתו התחזקו גם מעלליו,אם זה פעם שחטף נתח נכבד של
עוף,ונתן לבעלת הבית לרוץ אחריו עם מטאטא בחמת זעם,או אם זה פעם שישב מוקסם מול הדגים באקוריום ולא ויתר
בנסיון לדוג אותם עד שהפך את המיכל על יושביו ,פעם אחרת ארב לציפור הקוקיה שתצא מחלון השעון ,ובזינוק
מרשים עקר אותה ממושבה עם כל הקפיצים והגלגלים,
בקיצור,שד משחת בכור השטן , למרות כל זאת יוסקה אהב את החתול והתייחס בסלחנות למעלליו,אני לא יודע מה אבל
יש בו משהו מיוחד כך היה נוהג לאמר, מוישלה הוא קרא לו ,בגלל הדמיון למשה דיין החתול לבן כולו ורק עין ימין
וחצי פרצוף עם כתם שחור כמעין רטיה, ובעלת הבית? אהבה גדולה לא היתה בינהם,היתה רוטנת ומזעיפה לו פנים
,עד לאותו יום גורלי,
יום שרבי אחד, כחום היום ,לקחה בעלת הבית את תינוקה בן מיספר החודשים והניחה אותו בפינה מוצלת על הארץ
במקום בו הדשא נושק לבית,
ונפנתה לעיסוקיה ,אולם לאחר מספר דקות,קול רחש מוזר משך את תשומת ליבה ,וכשפנתה לכוון העריסה קפאה
תחתיה באימה, נחש צפע אימתני התפתל סביב העריסה שראשו המשולש בוחן בעצבנות את התינוק שהניע את ידיו
הזעירות אנה ואנה,עוד רגע ויכיש,לפתע משום מקום הופיע מיודענו החתול,בבצעדי ריקוד קלילים פיזז סביב הנחש
,שורט את ראשו מאחור ,ובזריזות מנתר כסייף אומן, הנחש ניסה ללא הרף להכיש אך לו הצליח לעמוד בקצב הריקוד
של החתול, וכך נמשך מחול הטנגו המוזר שהנחש מזנק קדימה להכיש, החתול מדלג אחורה בקלילות ומפתיע את הנחש
מאחור בשתי שריטות זריזות וחוזר חלילה, בינתיים בעלת הבית שעמדה נטועה בקומה , כמשותקת , כשעיניה לא
משות מהמחזה שלחה בזהירות את ידה למכשיר הטלפון,וחייגה את המספר של רכז הבטחון,שאותו מטבע הדברים ידעו
בעל פה כל התושבים,תגיע מייד עם או בלי לוכד נחשים לחשה לשפופרת בקול צרוד מאימה :
ואכו תוך מספר דקות מועט הגיעו השניים ,לוכד הנחשים שהחזיק מין מוטות משונים מעוקלים בקצותיהם ,ניגש
בזרהירות לנחש ,הרימו בעזרת המוט ואמר:
החתול עשה את כל העבודה, הנחש מת לגמרי,בעצם החתול הציל לך את הילד כמות הארס שהיתה בנחש עצומה וכל
הכשה שלו היתה ללא ספק קטלנית את צריכה להודות לחתול,
בעלת הבית לא ידעה את נפשה ,נגשה למטבח, וחזרה משם עם צלחת קציצות בשר משובחות -ארוחת הצהרים של בני
הבית והניחה אותה בהכנעה לפני החתול , החתול מצידו ניגש באדישות מלכותית כאומר אה, שטויות, מה כבר עשיתי ?
אכל בנחת קציצה אחת או שניים ואז נפנה לפינתו להתלקק כדרכם של חתולים לאחר ארוחה ,ובעלת הבית נשבעת עד
עצם היום הזה ,שהבחינה איך החתול מסתיר חיוך רחב של שניעות רצון מתחת לשפמו.
חג שמח
מוטי אשכנזי
