סיגל הייתה בת חצי שנה שאביה עזב אותה פעם ראשונה ,אחר כך באו עוד פעמים. בשנים ההם אמא עבדה בבית אבות קרוב לביתם, אחיה לירון טרם נולד, אך באחת הפעמים שאביה חזר והלך גם לירון נולד. ילדותה עברה עליה עם שפה קשה בבית, לא מצד אביה אלא מצד אמא.
אמה מזל, עיראקית במוצאה, ילידת הארץ הייתה בת רביעית במשפחה בת 9 נפשות כולל הוריה.
שפה נקיה מעולם לא הייתה לה, הייתה מקללת, הייתה ממהרת "לנגוח", בכל מי שנקרה בדרכה. כמובן עם השנים לשונה רק התחדדה והעצימה.בעלה לעומת זאת היה הטיפוס השקט, לא חכם במיוחד , איש עבודה אך שתקן ביישן , דיי סגור. מרבה היה להתרחק מאשתו, ורק ברצונו ביחסי מין היה מתקרב אליה. ש'פוצחת' הייתה בקולה , היה משתתק הנ'ל ומסתגר. לפעמים היה קם ועוזב את הבית למספר חודשים. אך געגועיו לבתו, ולבנו בהמשך החזירו אותו שוב ושוב אל זרועותיה של מזל.
מזל לעומת זאת אהבה אותו ורב רצונה היה לשבור את הקסם הזה שקוראים לו בעלה. הייתה מקללת אותו משפילה אותו אם לבד או בקהל הציבור , ורק כדי להוציא אותו משיווי משקלו, או כדי לגרום לו לצאת מגדרו.הייתה מסתובבת לידו אש, על כל דבר קטן הייתה קוצפת עליו. מרצה הייתה באוזניי ילדיה סיגל ולירון, כביכול על מאהבותיו של אביהם ולאט לאט עם השנים הם עיכלו את שטיפת המוח של האם.
הייתה הולכת מזל בערבים כשבעלה לא בבית, עם חברים או עם חבר, לבד בלילות על שפת הים אל החוף , אוהבת הייתה ללכת יחפה ולחוש את הכוח הגברי לצידה . לא שהיה משנה מי זה, אך תמיד היה זה מישהו . אהבה את התחושה הגברית לצידה עם זאת כעסה על חולשתה זו. לאחר יחסים עם בעלה הייתה מרגישה עצמה מבוזה ומתבזה בכך, ואז הייתה מוציאה מלשונה קללות עסיסיות שלא היו מביישות עבריין שכונתי. הייתה נמשכת אל בעלה מינית, ומעולם לא ידעה את הקסם הזה של המשיכה המינית כלפיו , את רצונה העז לחוש את גופו מלא התשוקה אליה, ורק ברגעים אלו הייתה מבינה מהי ההרגשה להיות אישה. אך בד בבד הרגישה שהיא חלשה, וזקוקה לו.על כן הייתה מנסה להראות כוחה בגבריותו של בעלה ליד קהל אנשים , חברים ידידים וכו'.
יצאה פעם אחת והלכה אל רב , עשתה לה קמע כדי להחזיר את הבעל "הסורר". שילמה 300 שקלים חדשים. ובאחת הפעמים שחזר לאחר שהתגעגע אל בתו , הכניסה לו דבר מה לקפה , ושמה לו חבילה קטנה בגודל של ספר תהילים מתחת למזרון עטופה בניילון .
מזל שידעה את תשוקתו לאכול אחרי הסקס איתה, הכינה לו מבעוד מועד ארוחה שלא נראתה מזה שנים על שולחנה. כמובן עם "תבלינים" של רב אחד מהעיר רחובות. בעלה לא יצא מהבית למשך שלושה ימים ולילות , אפילו לעבודה לא הסכים לצאת, חרף העובדה שמנהל העבודה שלו חיפש אותו.
למזלו של הבעל, אחת מבנות משפחתו התקשרה אליו ושידלה אותו במשך ימים מספר בטלפון שהוא חייב לבוא אליה לבקר אותה, מסע השידולים הזה נגמר לאחר שלושה ימים של שכנוע מצד קרובתו.
אפשר לומר שהגיונו של הבעל נשלל ממנו כמעט לחלוטין. שם הוא לב שנותן הוא לקרובתו תשובות שלא מצאו חן בעיניו אפילו, איש של הגיון היה מרבה בהגיון , אוהב ויכוח בריא, "ויכוח זה דבר טוב , כל זמן שהוא נשאר ויכוח" זאת הייתה דרכו . נראה היה שמשהו גורם לו להישאר בבית אך הוא לא ידע מה .ידע היה שהוא פוחד שאשתו מזל תחזור מהעבודה ולא תראה אותו חלילה וחס בבית, פחד ממנה פתאום פחד מוות. לא היה יורד אפילו למכולת . חרד היה מקולה .
לאחר שלושה ימים של שכנוע הוא הלך אל קרובתו, ומאז הבין.
לעולם שוב לא אכל או שתה אצל אשתו, כמובן לאחר שנים הוא קיבל את הגט.
סיגל כבר הייתה בת 13 , גדולה הייתה מאחיה ב-4 שנים . הייתה דואגת לו כמו אם דאגנית, היו בה תמיד ספיקות לגביי אביה. אמא לעומת זאת תמיד הייתה מחטטת בחפציה , כשרצתה לכתוב יומן אמא לעגה לה, כשסיפרה לאמא סוד , הייתה מגלה זאת לכל השכנים כאילו מדובר בדבר שגרתי ביום יום. לאחר שנים כשהגיעה למצוות הבינה סיגל שאמא היא כזאת , אחת שלא יודעת לשים רסן לפיה.
אחיה , היה סגור קצת מצחיקן לפעמים היה יורד עליו הצחוק , אין זאת אלא בגלל שהיה הוא המוגן במשפחה זאת,וגם ברגעים מביכים בם לא ידע להבדיל בין בכיה של סיגל לבין קללותיה של אמו מזל. מצד אחד אימו הייתה אוהבת אותו ודואגת לכל מחסורו ומצד שני אחותו שאהבתה אל אחיה הייתה כמו אהבה של אם מצד אחד ומצד שני כמו אחות דואגת. הייתה מוכנה סיגל להשיג לו אפילו את הירח, את כל העולמות רק שיחייך,כל דבר שחסר לו.
סיגל הייתה שנואה על אמא , וזה בגלל פליטת פה בגיל 4 או -5 שהיא אוהבת את אביה.
על זה סיגל שילמה בתשלומים לכל החיים. אמא שנאה אותה לכל אורך הדרך, והייתה מושכת לה בשערות .
עד גיל 13 סיגל רעדה מאמא שזאת השטן בהתגלמותו, כמו באו כל שדי השאול נגד הילדה סיגל. בגיל 14 לערך סיגל בנתה את אישיותה . עבדה על עצמה שעות , פלא הוא שלא הסתובבה ברחובות הכרך הגדול. סיגל הבינה שעליה להילחם ולחיות רק למען אחיה, אחיה הוא כל מה שיש לה בעולם והיא עמוד התווך שלו. אמא הצטיירה בעיניה כטיפוס לא אמין שהיה תר אחרי מריבות עם שכנים או עם חברים על כל צעד ושעל, ריכוליה גרמו לכך ששכנים מעט היו לה, וכמובן אלו לא היו חכמים במיוחד.
קשה להבין בדיעבד מה עבר על סיגל במשך השנים שהייתה לבד עם אמה . קשה לדעת מה שורט או משאיר עקבות אצל ילד . מבוגרים או פסיכולוגים קל לאתר. אך את הרישומים ,הצלקות בלב אי אפשר לתעד גם לא ברנטגן.
סיגל שאהבה את אביה ללא גבולות , הייתה מרחמת עליו שהוא חלש כל כך מול אמה השתלטנית.וליבה היה פעם לכאן ופעם לכאן. לא ידעה מדוע היא מרגישה אליו פעם אחת כעס ולאחר מכן מתפייסת בקלות. היות שאביה רק הרעיף עליה אהבה במילותיו ובמעשיו . מעולם לא ידעה האם אביה אוהב אותה ,או שאמה צודקת,"וכל הגברים זבל".
לאחר שנים כמובן בם בעלה של מזל ניתק מגע לחלוטין מילדיו ומאשתו, אספה מזל אל דירתם בת החדר וחצי גבר , שבקושי הספיקה ללירון סיגל ומזל.
מזל החליטה שזה זה הבחור שרוצה לעצמה. כמובן על נישואים לא חשבה, כי כל מעייניה היו נתונים כעת להתקפות חוזרות ונשנות כלפי הנשים איתם הסתובב בעלה.
אך ברגע שנכנס "רחמים" אל התמונה . הדברים התגלגלו במהירות.
רחמים , תימני בשנות אמצע השלושים לחייו , היה מוצא לו נשים חלשות אופי קלות להשגה .
אלא שכאן תשוקתו אל מזל במשך מספר חודשים התחלפה בתשוקתו אל סיגל, בת 14 הייתה אז.
לפעמים הייתה מוצאת את עצמה עוברת לחדר עם מגבת אחרי רחצה, רק כדי שמישהו יתפוס את מקומה במקלחת. עם הזמן הלך רחמים ונכבש במושא תשוקתו, היה זורק מילים לסיגל שהיו כמובן בגילה עצומות ותמימות למראה.
גיל צעיר זה גיל 13 -14 קל לבנות אהבה , קל לפתות להתפתות. רואים את זה על גביי עיתונים כל בוקר כששותים קפה בניחותא. אנשים קוראים את זה כאילו זה חומר לימודי , כאילו כל מה שהתכוון הכותב לכתוב בעצם "שאדם קיים יחסים עם חווה" . דיי נורמלי כמובן.
עם הזמן סיגל בנתה חומה של שנאה כלפי אמה . מכורח המציאות פנתה אל רחמים בהתחלה כניסיון להקניט את אמה. כנסיון התחלתי של התבלטות בשטח. כאומרת לאמה :" יש לי כוח יותר ממך". אלא שהדברים נסחפו כמו שנערות בת גילה לא יודעות כמה דברים אלו סוחפים וזורמים יותר מהר ממה שהן חשבו מלכתחילה.
רחמים שהיה נתון להשפעת ויסקי זול או וודקה לאחר העבודה , היה בימי שישי משתרע בבית שוכב על הספה בסלון כמו אלכסנדר מוקדון פוסק רגליו ושותה עד שהיה חולם שוב בדמיונו על סיגל מסתובבת עירומה ולגופה מגבת צמודה . הרעיון שיש משהו כובש מתחת למגבת הילך עליו קסמים.
רחמים לא ידע את נפשו , וכל הזמן היה מנסה רעיונות ותחבולות איך להסית את סיגל להשכיבה. היה קונה לה דברים , זורק לה מילים תוך כדי ואגב.
קרה המקרה וסיגל שאחיה לירון ואמה לא היו בבית אלא בעיר בקניות.
סיגל הייתה שוטפת רצפה , כדי לעמוד בדרישות של אמה . רחמים היה שוכב כמו שתיין על הספה מביט בערוץ הסרטים , מזפזף בשלט של הטלויזיה רק כדי לראות משהו שידליק אותו. פרסומת של בחורה סקסית שטפה את המסך, עיניו של רחמים נדלקו . שאל הוא את סיגל :
"סיגל איך היא נראית לך זאתי מהטלויזיה?"
שאל וחייך , זרוע התמנון שלו התנשאה אל על.
סיגל שלא הבינה את הלך רוחו זזה לאחור הביטה במרקע הטלויזיה וענתה :
" נחמדה , בסדר"
רחמים הבין שצריך כאן התקפה מכיוון אחר, חוכך היה בדעתו איך לנצל את הזמן עד שמזל תחזור עם לירון.היות שהמתח גאה בגופו , קם ונעמד לידה . סיגל הביטה בו חייכה לא הבינה מה פתאום הוא קם , הריי הספה של יום שישי במידה שלו. ישן הוא עליה כל יום שישי ואי אפשר להזיז אותו אפילו לא עם טרקטור.
רחמים נצנץ בעיניו ברשעות, סיגל לא הבינה.
"לך תשכב רחמים" . אמרה סיגל.
"שניה שניה ...." אמר רחמים,
"תראי כך מחזיקים את המגב "אמר וחטף מידה את המגב.
רחמים עמד מאחוריה מצמיד אותה אליו בידו האחת , ובידו השניה את המגב. מראה היה לה את הניגוב המיוחד.
סיגל הרגישה משהו באוויר אך ייחסה זאת לעובדה שהוא שיכור .
שבוע לאחר מכן בילוי של סופשבוע באילת , רחמים ניצל את היעדרותה של מזל ולירון, ואנס את סיגל בבית מלון .
חייה של סיגל נהרסו. החליטה לחיות בזכות הקיום של אחיה ,למרות וחרף העובדה שנאנסה.
לירון הבין שמשהו עובר על אחותו שהיא יקרה לו. וכששמע את הדברים שסיגל אמרה לו, רצה באותם רגעים לגשת אל פי התהום ופשוט ליפול לצנוח. איפה אבא , אמא.. איפה כולם הלב שלו זעק .
לירון חשב שנשמתו נעתקת. היה רוצה לשוב אל פיטמתה של אימו ,רוצה היה להגן על אחותו אך קטן הוא וחלש לעומת רחמים שהיה כענק מולו.
אולי כך הכי טוב , חשב לירון, לשתוק ולא לדעת להיות כלום. בסך הכל בן 10 היה .
סיגל הודתה בפני אחיה שהיא מפחדת , לא רק מתגובתה של מזל אמה, אלא שאין לה כוחות נפשיים להתמודד עם זה בגיל כה רך מול רחמים ,גיל 14 גיל די מפחיד.
רחמים שהחל לתפוס אומץ עם כל יום שעובר, היה מהלך על סיגל אימים . אומר לה ליד מזל, "מחר את אצלי בעבודה. תביאי לי אוכל". קובע עובדה ,וכבעל בית היה נוהג במשפחה.
מזל שלא הבינה או שעשתה את עצמה, הייתה מייחסת לכך חשיבות שכנראה היחסים בין סיגל לרחמים יחסים בריאים של אב לעתיד ולבת.
סיגל בגודל צרתה הבינה שאם היא רוצה לשמור על אמה ואחיה שלמים היא חייבת להישמע לו. הייתה הולכת אליו בקרים וערבים . הייתה משפילה עצמה בפניו כאילו מחר אין אלוהים, רוצה הייתה שהדברים יייפסקו. שהכל יחזור לימים בהם אבא היה בבית. הגנה על אחיה ואמה בחרוף נפש.
את הדברים הכתובים האלו הייתה מספרת לחברתה הטובה טלי שהייתה כמו אחות בשבילה , הייתה מתרצת תירוצים לרחמים שחייבת היא לסיים שיעורים ודברים כאלו רק כדי להיות רחוק מהבית. אך למרות כל זאת הייתה חייבת לדעת מה קורה עם לירון, יוצאת הייתה נפשה אל אחיה שחלילה וחס לא יקרה לו משהו כמו לה. הייתה מדברת איתו 8 פעמים ביום רק כדי לדעת איפה הוא שם את המחברת אפילו , או האם הכין שיעורים . תירוצים לא חסרו לה, למדה היא מהחיים.
לאחר שנים שאביה נכנס לתמונה הייתה מדברת איתו שעות לפעמים היתה מספרת לו דברים היתה בוכה צוחקת חליפות , משקרת אם היה צורך . אך רק אם היה צורך.
כי סיגל הייתה נערה שרגש רב היה בצידה , הייתה מספרת לו צ'יזבטים על דברים, הייתה גורמת לו לבוא לטיולים בני שלושה ימים במדבר יהודה או ברמת הגולן , רק כדי שינסוך בה בטחון. בתחילה לא הבין בעלה של מזל , מאיפה נפל לו בחלקו המזל שבתו סיגל כל כך תאהב אותו, הרי הוא יודע שמזל אשתו מסיתה את הילדים. אחרי מספר שיחות עם הילדה הבין, ונפשו שקעה בתהומות הנשייה.
משהו כאן קורה חשב בליבו בעלה של מזל, לא יכול להיות שסיגל בתי תוקסם כל כך ממתנות של רחמים ,, שעולות לא יותר מ-20 שקלים. חשב ושתק כהרגלו , מדד את השאלות את התשובות.
קבע פגישה עם סיגל , קבעו ליום רביעי במסעדה בחולון. ישבו. אמרה :
" אבא אני צריכה לספר לך משהו', אבל תבטיח לי אבא , אל תעשה כלום , תשבע!"?
הביט בה ,, נשם, קרא בליבו את כל התפילות , חשב " רק שלא תגיד משהו נורא."
"רק שלא תגיד מה שאני חושב , אלוהים , אלוהים".
רצה לברוח ," למה הוא צריך את כל זה . את כל הבעיות , למה לא להיות משפחה רגילה בלי בעיות כאלו."
שתק והנהן.
בסוף נכנע :
"נשבע סיגל". אבל רק בגלל שאת מבקשת.
"באמת לא אוהב להישבע, זאת לא התכונה שלי לומר דברים כאלו סיגל"
סיגל , שחשבה על הכל מראש סיפרה לו , לאט לאט . אחר כך במהירות הולכת וגוברת כאילו אי אפשר לעצור אותה. וקול בכייה עלה וגבר .
אנשים במסעדה הביטו בהם כמו לא מכירים, חשבו זה בטח גבר נואש שנפרד מנערה, בושה.. ממש בושה באמצע הארוחה עושים כאלו בושות..
הוא נתן לה נייר של ניגוב שפתיים במסעדה , שתייבש את הדמעות . לא ידע מה לעשות, רצה ללכת לרצוח את רחמים, אך ידע שהבטיח לנערה הזאת שבתו היא נשמתו . אלוהים כמה היה רוצה לשנות הכל. חשב הרהר, ללכת אל רחמים ולומר לו שיחדול,? אך ידע שיש סיכוי שהוא רחמים יאיים על הילדים או שמא יפגע בהם, או אפילו יברח ואין משפט צדק.
אישה רעה היא מזל.. ידע תמיד שהיא לא בסדר עם הילדים.תמיד הזהיר אותה שלא תכניס גברים לבית .
סיגל הביטה באביה, אהבה אותו כמו אז שהיה תמיד נותן לה יחס. היה תמיד טוב אליה , זה מה שסיגל זוכרת מין אדם שאפשר להישען עליו שלא כמו אמא.
בגיל 16 סיגל ידעה שהיא מסוגלת להתמודד עם רחמים בבית משפט,, והתלוננה. עוד באותה שעה, עצרו
את רחמים בעבודה שלו. והוציאו ממנו הודאה בכתב לגביי כל מה שסיגל התלוננה.
תובעת מטעם המדינה עשתה איתה יד ביד לאורך כל תיק האונס, ליוותה אותה לאורך כל הדרך .
רחמים קיבל עונש של 8 שנות מאסר , מהן נוקו לו שליש.
אחרי שנתיים התחילו האיומים ברצח הטרדות בטל' של סיגל , וזריקת חפצים שונים אל מרפסת דירתם.
פעם אחת אפילו חטפה מכות מבחורה במועדון לילה בראשון לציון, כמובן שלרחמים היה יד בנושא.מיודד עם כל מיני עבריינים .ולמשטרה לא היו את הכוחות הדרושים בשטח, תיק כזה שנסגר לטענתם אין צורך לפתוח אותו מחדש. בצר לה פנתה סיגל אל התובעת ,אך גם כאן לא מצאה לה מזור.
סיגל התחספסה מהחיים, היא גילתה את הרע בכל מאודו . כל יום שעבר ,חשבה על התאבדות. אך רק מחשבותיה על לירון אחיה מנעו זאת ממנה.
אמה מזל,, הייתה מאשימה את בתה סיגל בכל מה שקרה, וטענה שסיגל גנבה לה את החבר .
מסכת ההתעללות של מזל בסיגל מעולם לא הסתיימה. סיגל הבינה שאין לה מוצא אחר, הייתה נפלטת אל גברים שיש בהם את המשיכה העבריינית שיגנו עליה בשעת הצורך . לא טיפשה היא סיגל ,כשרחמים היה צריך לצאת לחופשה מהכלא, הייתה מתנגדת חריפות ובקשיחות ,הייתה כותבת מכתבים לפרקליטות כדי למנוע ממנו חופש .
בכלא רמלה באגף ג' , היה רחמים ממתין ליציאתו מהכלא כדי להוכיח לסיגל ולמזל שהוא לא ישלים עם מה שהן עשו לו, והוא יתנקם בם. בכולם אפילו בלירון שלא עשה לו כלום. כך הוא אמר אז , ורוצה הוא לעמוד במילתו. מילה של גבר, איש של מעשים . היה מרים טלפונים לחברים למכרים שיתנקמו שיפחידו את סיגל אחיה לירון ואמה מזל. שכח היה שמזל נתנה לו כספים עשרות אלפים של חסכונות רק כדי לפתוח עסקים שלא החזיקו מעמד. היה מדבר עם אנשים ברמתו בכלא, ידוע הוא שאנסים בכלא הם האסירים הכי נחותים. לכן לא קשה היה לו להשיג את נמרוד עבריין ידוע איש של מעשים שמחפש כל דבר שיש בו כסף אונס ואפילו רצח. נמרוד ישב בכלא כבר 5 שנים על רצח עוד לפני שרחמים הגיע אליו. לאחר שלוש שנים בכלא רחמים ונמרוד התיידדו, חודשיים לפני השחרור היו מדברים שני אלו בכל מקום . מרבה היה רחמים לבנות לו תיק של אהדה אצל נמרוד, היה מספר לו שבעצם סיגל היא זאת שהכריחה אותו ומזל הייתה משתתפת באורגיות סוערות עד לאור הבוקר .בעצם הוא רק היה שם במקרה , עם כולם הן, סיגל ומזל "עושות" את זה, כטענתו.
שמו של נמרוד הלך לפניו בכלא כעבריין בעל עתיד, מספר תיקים היו לו מעל לראשו שבהן הוא ידע שישב בכלא לא פחות מ25 -30 שנה . הבין שאולי נקרתה בדרכו הזדמנות פז כדי להקטין את האישומים החמורים כנגדו , פנה אל המשטרה ותיאם איתם פגישה. בפגישה נכחו מספר גורמים שאין להם שום קשר לתיק האינוס בסיגל, אך יש להם קשר לאישומים כלפי נמרוד. המשטרה הודתה שלא בפניו של נמרוד שבעצם יהיה קשה להם לתבוע אותו באישומים , לכן היא דיי קפצה על המציאה לתפוס שתי ציפורים במכה אחת.
הוחלט לאחר כחצי שעה של שיחה ערה בין כל הגורמים כולל נמרוד:
א- נמרוד יקליט את רחמים , וכל הכרוך בכך.
ב- כל האישומים כלפי נמרוד ימחקו לאחר שנמרוד יספק את "הסחורה".
ג- עד שייתפס רחמים , בינתיים יקבל נמרוד הקלות בכלא כגון: שיחות פל' טל' .פגישות עם קרובי משפחה ללא שמירה.ובחדר יחיד.
ד- במקרה שנמרוד נתפס ע"י רחמים , כל הסעיפים ההקלות וכל הכרוך בכך מתבטלים לאלתר. כולל האישומים כנגד נמרוד.
ה- נמרוד משתחרר מיידית מהכלא, אם הוא מצליח להקליט.
ו-
רחמים כהרגלו היה זורק את קוביות הששבש בחוזקה כנגד הדופן של הקופסה , היה רוצה לסגור עסקה עם נמרוד ולא ידע מהיכן להתחיל. מקלל היה את כל שדי-העולם את כל השוטרים והממשלה , מאשים את כולם. רחמים נתן לנמרוד לנצח במשחק , סבר שצריך הוא לתת לנמרוד הרגשה טובה , שאולי מכאן הוא יצליח לפתות אותו למעשה. היה אומר לו דברים כמו :"נמרוד , בחיי אתה יש לך שכל נמרוד" או , "נמרוד אף אחד לא ניצח אותי, בחיי כל הכבוד לך."
מילים אלו שפעם עשו על נמרוד רושם עז , מזמן לא עושים עליו רושם . הצליח להכיר את רחמים ואת תשוקתו להשיג רוצח , הבין זאת מבין המילים . קרא את רחמים כאב המבין את בנו כאם המרגישה את בנה. נפש טובה הייתה לנמרוד, אלא שאי שם בתחילת הדרך הוא נטש אותה. הבין נמרוד שיש עכשיו סיבה ללחוץ על רחמים פנה אליו .
"רחמים תגיד, בסף הכל הן לא עשו לך שום נזק בעצם, שכבו איתך נהנית בעצם מה רע לך?"
רחמים הרגיש שהנה באה לו ההזדמנות פתח ואמר.
"נמרוד , בייננו לא היה לי רע בכלל, אבל למה להרוס לי את החיים, אם הן נהנו למה הן הורסות לי את החיים, אני רוצה לחנוק אותם" ובקול נמוך הוסיף,
" אם הייתי יכול הייתי חונק אותם אחד אחד את כל המשפחה הזאת, אפילו הייתי משכיר רוצח."
נמרוד שהמיקרופון היה פתוח, הנמיך את הראש לכיוונו של רחמים ואמר,
"רחמים אם אתה רוצה, אני יכול לחשוב על ההצעה אני גם ככה משתחרר עוד מעט ."
רחמים הבין שנמרוד מוכן נפשית לרצוח, והשיב:
" נמרוד תגיד כמה כסף אתה רוצה על חיסול כל השלושה?"
נמרוד חשב מעט הבין שהפתיון בידו וצריך הוא לבנות מתח מעט, הרהר , הביט לצדדים למעלה הסתכל ברחמים בעיניים ושאל:
"תגיד רחמים בייננו אה, אתה בטוח שאתה רוצה סופית לחסל אותם,? זאת צריכה להיות החלטה סופית כי מכאן אין דרך חזרה". עשה אתנחתא קלה והמשיך ,
" תדע לך שבגלל שאני מכבד אותך אני מדבר איתך על דברים כאלו, כי בכלא כמו שאתה ואני יודעים לקירות יש אוזניים וצריך להיזהר, אז אני רוצה ממך תשובה , האם אתה בטוח? לגביי הסכום אני אומר לך לאחר שתענה לי"
רחמים כבר לא חשב בהגיון, רוצה היה מאוד להתנקש בחייהם של המשפחה הזאת שהרסה לו את החיים.
"אני בטוח" ענה רחמים .
נמרוד הביט ברחמים שותק מהרהר, יודע היה לעשות רושם על כל סוגי העבריינים אם קלים או כבדים.
"הסכום הוא 60 אלף דולר לגבי כולם, וזה מחיר סופי"
שתק נמרוד והתרכז במשחק הששבש.
רחמים שנתון היה עכשיו בבעיה של מילוי חלקו בהסכם , הבין שמכאן אין דרך חזרה הוא חייב להשיג את הכסף . 'צריך אני לעשות מספר טלפונים לקרובי משפחה לאלו שיש להם כסף , יש לי אחות שיש לה בטח סכום שתשיג לי,' הרהר. חוץ מזה יש גם את קרובת המשפחה השחקנית שהיא בטח שתעזור לי כמו שהיא עזרה לי להשיג סניגורית שהצילה אותי מתוספת של שנים. כך מהרהר היה בינו לבינו שלא הבחין שנמרוד קם ועזב את משחק הששבש.
למחרת נמרוד הודיע לרחמים שהוא משתחרר , השאיר לו פל' להשיג אותו ואמר :
"כשאני אקבל חצי מהסכום תקבל את הגופות, אחר כך אקבל את החצי השני".
לאחר שבוע רחמים קיבל זימון למשטרת ישראל, בה נאמר לו שהוא נאשם בנסיון לרצח. רחמים היה מופתע מאיפה להם לדעת זאת.. 'נמרוד ,,, נמרוד גילה להם הכל' . ושוב בחדר החקירות הוא נשבר והודה בפני החוקרים .
בית המשפט היה כמעט ריק , משפטו של רחמים התחיל בשעה 11 וארבע עשרה דקות.
בשעה 11 וחצי הוא הסתיים שגזר דינו נקבע עוד באותה ישיבה . רחמים החל לרצות עוד 20 שנה בתוספת השליש שהוחלט שלא לנקות לו.
