סיפורים

מה בין ט' באב וההתנתקות

פניהם הקרועות והחבוטות ניבטו אליי מבעד למסך המפוקסל של מכשיר הטלוויזיה. לראשונה שנתיים לאחר אותה עקירה הרגשתי. מה הרגשתי? מה חדר לפתע לתודעה שלא היה שם בשנתיים האחרונות?
לא היה אולי מועד מתאים יותר לשדר את הכתבה על ההיתנתקות מליל סיום ט' באב.
יום בו אנו מבכים את חורבנו של הבית על איזה בית אנו בוכים?
על הבית שלפני 2000 שנים?  או על הבית שלנו כיום ?
על הבית הלאומי או על הבית הפרטי השזור בנימי נשמתו של כל אחד מאיתנו?
כאב חד פילח את עצמיותי למראה תמונות הגירוש- תמונות של ילדים, נשים , וגברים צנומים , הקרועים מזהותם מועלים על הרכבות אל סופם ביעבע בראשי.
מה שונה עקירה זו מעקירת יהודי אירופה בשנות מלחמת העולם השניה?
אינני יודעת להסביר כמי שהיתה בעד ההתנתקות חשתי אמש כי שכחתי את אחיי , הפניתי עורף לכאבם, הייתי קהת חושים לסבלם.כאילו היו הם קבוצת אנשים שאיננה שייכת לי.
בט' באב אנו מבכים את חורבננו, את אטימות הלב לצערו של האחר, את קפיצת היד והלב למצוקותיהם של אחינו, את חוסר הסובלנות , את שנאת החינם אשר פשתה בקרבנו ואת קרבת האלוקים הנוגה מלבבנו
כמו אז גם היום.....   

תגובות