בין הפרחים הנפחדים-מחוייך הזוי ובלתי מרוסן.

חגבים התדפקו על דלתותייך

פרפרים בהו בשתיקה

דבורים זמזמו באיום

בין הפרחים הנפחדים

שיירת נמלים אצה אלייך

פניהן צבועות צבעי מלחמה

להקת יתושים תלויים על חלונך

מחדדים את עוקצם,מוות בעיניהם,

והם זועקים לדם,דם אדם.

משפחת מקקים טיפסה אל הגג-

והלא לא כל יום הוא יום חג

"פתחי חלון" ביקשו:"פתחי גם דלת"

"באנו לביתך להתפלש בפסולת...

ואולי יש לך מעט סולת?"

"מצטערת לכו תפלשו למכולת."

אמרה הגברת כשבידה מיכל ריסוס

והיא מרססת ללא היסוס

"פצצה כימית!!!"הזדעקו כולם

"האישה הזו תשפוך עוד דם"

אמרה יתושה לאחת הנמלים

"בואי נברח!די למילים!"

ענתה הנמלה ונמלטה בין העלים

חלקם נמלטו, חלקם נפלו בשבי.

וחלקם מתו בעת מילוי תפקידם.

כשאכזבה על פני רובם

החליטו לוותר ולשמור על הנותרים

לימים ללילות אחרים

חרק חרק חזר אל מחילתו

מי ברגל ומי באלונקה

מי בצליעה ומי בטיסה

מי בבכי ומי בשתיקה

רק חרק אחד קטנטן

השמיע תפילה..

פתחי חלון בבקשה

פתחי גם דלת

אל תהיי קשה

בבקשה!!!

דמות האישה בשיר דמיונית,מגולמת ע"י שחקנית בסרטים מצוירים.

החרקים אמיתיים,ומבצעים את כל הפעלולים המסוכנים בעצמם.

הכותב סנילי,אנונימי ואנמי.

המילים הזויות ונאספו מקרנות רחוב, מסמטאות חשוכות

בלילות של ליקוי חמה ונהיגה בשכרות.

סימני הקריאה הושאלו מהגנזך הלאומי.

ומבצעים אותן עשרה נמלים..........(כאן הן בשורה).

תודה לחברת סנו על התרסיס הלא יעיל.

תודה לעמותת תנו לחרקים לחיות,במיוחד לנמלה זיוה.

על שיתוף הפעולה ,והתקציב הזעום.(שנאכל ע"י אחד המקקים).

תודה לאל על על השימוש בשדה התעופה.

ואין תודה לרדיו הפירטי שסיכן את החרקים שהגיעו מחו"ל.

למלבישה זבובית הר צוף על תפירת הבגדים.

תודה לחברת האירוח-חור שחור.על הכיבוד התפל והיבש.

תודה לעירית ת"א על שדחפה את (החרקים)הפרויקט.

ותודה לכם שבלבלתי לכם את המוח.

הכל בחיוך..........