שירים

חביב הקהל

 

הוא לא ישן

גם לא אוכל,

כך נדמה.

תמיד הוא פה

כותב ועונה

חורז ומשורר.

איש לא נשאר

ללא מענה.

 

תמיד מוצא

מה להגיד:

חיוך ופירגון

שיר קטן לאיזון.

משתתף בכאב

מחמיא ודואג.

מוצא נתיב

ישר ללב.

 

משורר בזכות

עצמו, הוא

חביב הקהל.

כשהוא כותב -
כולם שם.

ברור כשמש

עד כמה

הוא מקובל!

 

לכן הכינוי

שבחר לעצמו

נראה כאילו

סותר ביסודו.

ואולי באמת

מעיד על מהותו

של האיש שלנו

העטוף בבדידותו?

 

מוקדש ל Mr. Lonely  

 

© דורית גפן – כל הזכויות שמורות

 

 

תגובות