שמיימיות תוגתם

ראיתי לוויתן בשלולית שקופה ודלוחה,

צולח יבשות של פעם,

בשחייה מהירה ללא תנועה.

ארעית למרום חולשותיו נשגב,

ומבחין כיצד בעינו הימנית הדמעה קפואה,

בפוסעי לאיטי כורח דֹם תנועותיו.  

מעליי, אף גבוה יותר,

חגים לוויני ניצחון תוגתם,

באותות מהירות המקפיאות תנועתם.

ואני חרישית דמעתו הערירית מוחה,

מליחותה לוגם כצפיחית קינתם,

מכווץ את הזמן, היקום גם,

ואוהב אותם מרחוק, את כולם.

כל הזכויות שמורות לרון אביטל ©
All rights reserved to Ron Avital ©