נאדין ואלאדין-מחוייך מטורף והזוי-ליום ג'

וביום ההוא באה הנסיכה נאדין אל הנסיך אלאדין וביקשה:"אהובי המלאכה כל כך קשה בממלכה..חייבת עזרה..חייבת עזרה"

ויען לה אלאדין אהובה:"קחי לך עוזרת...קחי עוזר.. אני הולך ומיד חוזר.."

ציפתה נאדין יום,ציפתה יומיים,וכשבושש אלאדין לחזור הזעיקה את שומרי הממלכה,את ראש הממשלה,ואת נשיא המדינה.

התייעצה בכל חכמי הממלכה ולא מצאה תשובה,הלכה אצל מכשפים ומכשפות שהבטיחו שטוב לו לפחות כשהוא ממנה רחוק.

באחד הימים שב אלאדין אל ארמונו דוהר על סוס לבן.שונה היה מראהו וזעוף.

"מה לך שהפכת עורך,וחזרת זעוף?"שאלה נאדין בדאגה.

"לחמתי בגאפ'ר הנורא,לחמתי גם ברע."השיב לה בזלזול וקולו שונה ומוזר.

"חבל שבכלל חזר.."חשבה בליבה נאדין.

היא ניגשה אל חדרה עצובה ודומעת,ניגשה אל הטלפון וחייגה אל שרונה הנסיכה מהעיר השכנה..."את שומעת שרונה? אני בטוחה שיש לו מהצד איזו זונה."אמרה בדאגה.

"אל תדאגי..קחי גם לך ידיד סתרים שיעשה לך את התריסים...ובלילה תשחקי לו בענבים."השיבה שרונה בחיוך.

"את ממש צודקת "שמחה נאדין ומיד ציוותה להביא לה זמר מצוותא.

זה אחר זה הלכו ובאו גדולי הזמר והתייצבו מול הנסיכה נאדין.היא בחנה אחד אחד תחת לבושו ולבסוף בחרה בזמר צעיר.

זה ניגש אליה בחיוך כשבידו מגב ודלי.."מתיי מתחילים?"שאל וקולו נופת צופים.

"חכה,אל תמהר,חכה עד יילך בעלי מן הארמון,ואז אתן לך המון."אמרה בחיוך.

באחד הימים יצא אלאדין לצוד כמנהגו..הוא נפרד מנאדין כשבידיו סדין..שלא כמנהגו.

מיד קראה נאדין לזמר הצעיר אל חדרה שם התבשמה ושכבה על מיטתה,קורצת לבחור בעינה.

זה ניגש אל התריסים והחל לנקות,להבריק להבריש.

נדמה היה לנאדין שאין בחדר איש.

פנתה אליו בעדינות ואמרה:"גש נערי אליי..גש הלום..ונרקום יחדיו חלום."

הבחור שהיה חרש ולא שמע את דבריה בבירור,ניגש והלם בה בכל כוחו,אחז בה בידיו החזקות והשליכה מחלון הארמון.