לֹא יוּכַל אִישׁ בְּצַעֲרוֹ לִשְׁקוֹעַ

לֹא יוּכַל אִישׁ בְּצַעֲרוֹ לִשְׁקוֹעַ  / יהושע רוזנברג

                     בעקבות עץ האגס של המשוררת רחל

שָׁב אָדָם לְבֵיתוֹ הָרֵיק

וְעַל פֶּתַח בֵּיתוֹ

חִיּוּךְ יֶלֶד רָאֲתָה עֵינוֹ  

נֶכֶד טְהוֹר עֵינַיִם,

וּכְּהֶרֶף עַיִן -

עֲנָנָה אֲשֶׁר רָבְצָה עָלָיו

נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה.

נוֹשֵׂא אָדָם אֶת עֵינָיו אֶל חַלּוֹנוֹ

וְרוֹאֶה יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים

וּבְלִי אֹמֶר וּדְבָרִים -

נָמֵס כַּדּוֹנַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ

לִבּוֹ אֲשֶׁר מֵת בְּקִרְבּוֹ

וַיְהִי לְאָבֶן.

יוֹשֵׁב אָדָם אֶל שֻׁלְחָנוֹ

וּלְּנֶגְדּוֹ

מְאוֹר פְּנֵי נֶכְדַּת שַׁעֲשֻׁעִים

מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב

וּלְפֶתַע פִּתְאֹם, לְאַלְתַּר -

אֶבֶן גְּדֹלָה אֲשֶׁר שָׁכְבָה עַל פִּי לְבָבוֹ

הִתְפּוֹגְגָה וַתְּהִי כְּאָבָק דַּק.

רְאוּ נָא -

לֹא יוּכַל אִישׁ בְּצַעֲרוֹ לִשְׁקוֹעַ

אִם נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים

לִרְאוֹת טוֹבָה בְּכָל עֲמָלוֹ

אִם טָעַם מְעַט מִן הדְּבַשׁ הַזֶּה

מִן הָאוֹר הַּמָּתוֹק וְאֹרוּ עֵינַיו.

עֵץ אַגָּס  / רחל

יַד אָבִיב בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה... אָדָם מֵקִיץ מִשֵּׁנָה

וְרוֹאֶה: מוּל חַלּוֹנוֹ

עֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב.

וּבִן-רֶגַע: הָהָר זֶה רָבַץ עַל הַלֵּב

הִתְפּוֹרֵר וְאֵינוֹ.

הֵן תָּבִין: לֹא יוּכַל הָאָדָם בְּאֶבְלוֹ הִתְעַקֵּשׁ

עַל פִּרְחוֹ הָאֶחָד שֶׁכָּמַשׁ

בִּנְשִׁיבַת הַסְּתָו הָאַכְזָר –

אִם אָבִיב מְפַיְּסוֹ וּמַגִּישׁ לוֹ, חַיֵּךְ וְהַגֵּשׁ

זֵר פְּרָחִים עֲנָקִי לְמוֹ חַלּוֹנוֹ מַמָּשׁ!

                                                                ירושלים, תרפ"ה.