שירים

נביעה

נהרה לא תבוא.
התורה נחתמה
במסורה
נמסרה לדורות.

החומשים עלו כולם
דברי הנביאים הודפסו
גם האחרונים
נכרכו בספרים
כלו הספקות, מי שהאמין יספור עד עשר המכות
ויזכור
ומי שלא יאמין
יתרצה מדעתו
או יקרא ליד ימינו
מהעת ההיא ניתן לראות אנשים
בודדים במועדים
והנופלים
כמו אותיות עבריות
ועבדים ששמם נמחק במהלומות של תקופות
נהרה לא תבוא משם
 
פעם ראיתיה פניה בין אותיות גנוזות
עוטויות זוהר בוקעות מלב-הר
למרגלות מדבר
איש מהעבר לו יבוא
בנתיבות טיבו
של זה הזמן

כל  שהכילה והשכילה
מהעת ההיא שפחה
לא יעמוד לרגליה
גם כעפר
מנער ועד זקני מייסדי מבצר וכפר

האוגרים מילה ועוד מילה
כמישנה צרופה
וההר נעדר
והיא רופפה
וצר האופק
והלב באצבעות הדופק
עודו דופק ברצועות הפצועות
שאינן שועות עוד
לפתחה של תקופה
 
כתקומה 
עודה אפופה ולפופה  בחנופה, בהסתר פנים
ועדים המעידים
המיידים אבני קלע ודברי  הימים בבלע 
פי העת
בחצות בערפילים
שנופלים הלילות וחוצים
הזמנים בבקרים מתמהמהים
בחצרות ארצות הלב 
הנופך מתפוגג ודובר
ואומר:
מלבד עשרת המכות היו גם
ויבואו הדיברות
היה גם עשן ועם נאשם.
מהורהר מיזם הזמן עכשיו 
מונח על פיסגת ההר
תעלומה
שמיקומה לא אותר
גם ההר 
*
אלומה וחומה עוד טועה
כרחל אחרונה באין מאסף
טלאים כתמים בודדים
מזהים;
זרה מסמנים מובהקים
עולה מהזמנים המאובקים
לא תשוב לרעות בעדרים
*
הגוון הלבן עודו עוטה ענן
עמוד עשן רוחף
וסוחף אופף בדברים האקראים
מי שראה ראה 
ומי שלא, לא הייתה זו לו השעה 
הלך קדום ומדוד
ברוחה של תקופה
הניח שפה שאיש לא דיבר בה עוד
*
כשפחה הסרוחה ודעתה שראתה
העיתים עתה מונחים 
נתיבים  קווים מקבילים
ומתבלים העיתים
העבר נשב בעתיד והיה
ליהי
איש ההולך וכופף
באי דעתו ומשלים
כעשב השדה והעלים החולפים
מחזורים בעונות ככללים 

"נהרה לא תבוא"

לחשה לאיש הנביאה-אליה.
לא הייתה זו לחישה שהתורה
התירה וכללה נבואתה בין ספרים
והטביעה בבואתה במים עמוקים
*
בכפרים הדרומיים
הנידחים
ששקט נושק בשקט 
ונשק קוץ חוד הדרדר במדבר
ננעץ בהלך ובדר 
מישהו שמע אותה
באה אליו בחזון אחרון
טרם הוגף
חלון הזמן
והוילון אטם את הדעת מרעד לדלוף
לדעת מה מציאות שמא חיזיון
או  הזיות מצויות בחזית ואחרית המהויות
*
ביום אחרון ראוה
פורשת ידיה לנחמות
מגישה חזון
ימי דברי הנביאה-אליה
באו עד כליה
מתפוגגים בעדרים הנעדרים
נמוגים טרם נהגים
דברי אלוהים חיים
או נבואת שוטים
 
*
 לא בנימצא סופר סתם
כותב דברי תום היותם
פגים מהברתם
מטוב עד רעה
נביעה קדומה
ועלומה
*
המסורה חתומה זו העת
יש לשוב לפני האדמה.
אין עולים מהרים מקולות
הבוקעים בנביעת הנביאה
האלמונית
רק קשירת החזון נותר
בלב ענבלים
לעשות פעמון
שתבוא הרוח כבעלים
שיעלו צלילים עטופים
בכתמים
דמדומי צללים כתומים
עטויים תמרורים לעדרים
במעותדים העקודים והטלאים
בנעדרים 
בעדרים

XXX

 


תגובות