שירים

שלומך

ביערות השלג הנופל
נבוא ונראה מראות

את הזמן הקולח
וירח שוקע וטובע
בקרניו הקרות
ושמש נופלת עולות
על פניו המצולקות
וקרניים אחרונות
מלבינות
הגשמה
בשתיקות

את מבינה,היום
הנשמה תקרע ברקיע
בקיעים קרעים אחד ועוד אחד
בשחרית ומנחה וערבית
בשבעת  העומקים באחרית
תבקע רקיעים ותברא עמקים
תבוא תרחף בין שני הרים
משבועת כוחות  הנדרים
הלוקחים איש ואישה
וכורכים ותולשים ומשליכים לדרכם

לדעתם להיותם

שם נעמוד
ניצבים
נבוכים
והכוכבים
מעידים
שנקרעו השמיים לחללים
ואנחנו נופלים משאלות
לאור עיניים לטושות
משתאות

ביערות השלג הנופל
יפרחו השתיקות בצעקות
וההד יצבע פרחים
מתרדמת חורפים רבים
ויעיר יעיד

איכה נעמוד
טרם זריחה

נבוא שני כוכבים וליבתם
נדיבים ניפול  נמזוג  חומנו
במאורות
נחמם ירח ושמש וננחם
נוגות בליקוי המאורות
עד תכלה ליבתנו ותגלוש
מלוע ליבנו

וניקרש ונתגבש
מבזלת נוזלת
וגיצים זוהרים
בלילה אפל
ביערות השלג  הנופל
את תעמדי בשמלתך שזורת
כוכבים ואריג דק

יחצוץ בדברים
נחצוב בעור והקור והכל והקול
פעור זמנים חונים באין שיעור
 
ברוך בואך וההולך

ונלך

הילתך באביב תבוא כתור 
תמיס את שהעמיס הזמן
פתיתי שלג לבן
והקול יעלה ויציף

ביערות השלג  הנופל
אוושת הפלג האוגר הצובר
קולה עוד עובר
סוגר מעגלים  מים חיים
ונעים גלים בזמנים
וימים רבים נדלקים ככוכבים נופלים
וכבים

ראי בהתמד נהרתו
בותר הר  לשניים
עכשיו גם אם הקור
יעבור מכפות רגלייך
עד הקול עוד
נרעד
ונבער
כגזרים
שתכלה האש

בהולכי אמחה כתמים של פחמים
ושמלתך  שוב תנצנץ
פעמים פועמים

ונזכור עד אין קץ
זמנים אחרים
שהיינו שם מונחים
והזמן מחה ובכה בזמנך
גם

ממך נשרו הדמעות לבסוף
על שפתיי כפתיתים
באו פועות

בצוקי העיתים ראינו
 והינו
בכוחה של דמעה
מלוחה בעיתיה
נבראו וניראו צוקים

הזמנים בעט דיו
כעת צובעים פרח ארגמן
יחיד ורעד הדיו
ושושן לבן  מחליף גוון
לדם האדם ושמיים הולכים
ומתאחים ובאים ומרחפים
לפני המים
כבראשית

לאן
נלך
אחר כל המראות,
מכאן?
לשם:

להיותנו כהוויתנו

אני אשוב לגבעות הכורכר
לנוף המוכר

את לפריחת התפוזים
לנופים האוחזים בשמלתה
של ארץ דורות
רבים

כאהבתה

לכשאהייה זקן אם לא אשכח
ביני לבין מה שאהייה
אלחש על הזמן
בגן של עדן
אגיד

פעם עמדתי איתך בארץ לא לי
ולא לך

פתיתי נפשי  באו בך
ונפשך עברה
בגזרים

וראיתי
זוהר
מלאך

הילתך עוד שמורה 
בזכרוני

 שואלת בלילות
הרקיעים הנבקעים
ששלג נופל ואפל,
 
שלומך.

תגובות