שירים

שַׁבְּלוּל

 

בְּרֶגַע אִינְטִימִי שֶׁל שִׂיחָה,                  וּנְשִׁימָתֵךְ כְּבֵדָה, חַמָּה בְּתוֹכִי, 

אַתְּ הַמִּתְקַשָּׁה לְלַוּוֹת דַּקּוֹת                עַד הֱיוֹת.  

כְּשֶׁהַשֶּׁקֶט מַרְכִּין רֹאשׁוֹ,                    אֲנִי שׁוֹלַחַת קוֹל דּוֹמֵם אֶל שְׂפָתַיִךְ,   

אוֹרֶזֶת עַצְמֵךְ אֶל סוֹדוֹתַיִךְ                  מְחַבֶּקֶת אוֹתָךְ בְּמַבָּטִי,

וְאוֹמֶרֶת לְפֶתַע בְּשֶׁקֶט,                       עוֹצֶרֶת נְשִׁימָה וְתוֹהָה, שׁוֹאֶלֶת,

´עַכְשָׁו, עַכְשָׁו אֲנִי שַׁבְּלוּל!´                אִלּוּ יָדַעְתִּי אֵיךְ? לוּ  רַק קָלַטְתְּ אֶת

וְקִיּוּמֵךְ מִזְדַּחֵל כְּמַבָּט פְּנִימָה,           שִׁדְרֵי תְּמִיכָתִי,  דַּאֲגָתִי ,

נִשְׁאַר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.                            הָיִיתִי נִשְׁאֶרֶת אִתָּךְ בִּצְעָדַיִךְ הַקְּטַנִּים.  

                                                     

                                                                                                          

´שַׁבְּלוּל, לָמָּה?´  אֲנִי שׁוֹאֶלֶת,            וְהַזְּמַן כְּאוֹקְיָנוֹס,

 וְאַתְּ מִתְכַּנֶּסֶת בָּךְ,                               גּוֹנֵחַ נְזִילוֹת שֶׁל עֶצֶב, פּוֹרֵק  מִטְעָנָיו

אֶל הַקַּו הַדַּק וְהַלָּבָן שֶׁל הַשֶּׁקֶט         בִּטְבִיעָה.  

 וְעוֹנָה בְּקוֹל עָמוּם, מְרֻחָק,                                        

´לֹֹא סְתָם שַׁבְּלוּל, שַׁבְּלוּל מָעוּךְ´.      בְּמַעֲמָד אִינְטִימִי  זֶה שֶׁל  שִׂיחָה,              
                                                               אַתְּ מִתְקַשָּׁהלִנְשֹׁם 
                                                               אֱמוּנָה                                                      
אֲנִי יוֹצֵאת מִתּוֹךְ גּוּפִי, אַהֲבָתִי,          מִלּוֹתַי מֻצְפָּנוֹת בְּמָדוֹר הַרְגָּשׁוֹת        

מִסְתַּכֶּלֶת וְחוֹשֶׁבֶת,                              אֲשֶׁר בְּקוֹנְכִיָּתֵךְ, מִתְקַשּׁוֹת לָצוּף.                             

מַה חֲבָל שֶׁלּוּלָאוֹת הָאֶתְמוֹל                                  

לֹא נִלְחָמוֹת לְבַקֵּשׁ עֲבוּרֵךְ                  בִּרְגָעִים אֵלֶּה הַמְּצַמְצְמִים אֶת עַצְמָם                         

אֶת הַמָּחָר.                                           לָדַעַת, תּוֹךְ כְּדֵי מַבַּט עוֹרֵג אֶתְמוֹלִים,  

                                                              אָנוּ תּוֹהוֹת  

לְצַד בָּבוּאָתֵךְ הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת מִמֵּךְ                                   לְאָן הָלַךְ מַה שֶׁאָבַד?.  
וְעֵינַיִךְ עֹמֶק,                                                  

מַבָּטֵךְ, כַּסֶּלַע הַמִּתְמַסֵּר לַיָּם.                                              

אַתְּ לֹא כָּאן אִתִּי, אֶלָּא שָׁם,                                    

בִּפְנִים, לֹא רוֹצָה                                                        

אֶת שָׁאוֹן הָאֶתְמוֹלִים סָבִיב,                                                                                            

מְבַקֶּשֶׁת לִהְיוֹת לְבַד,                                                         

                           מְחַפֶּשֶׂת חֹם.                                                                         

        


© כל הזכויות שמורות 

תגובות