שירים

עורבים לאהבה

בלילה, בלילה פורשים
העורבים אדרתם
השחורה, הצווחנית,
כאהבת איש
לאישה שלילותיה
זרים לו.
 
בלילה, בלילה נפרמים
התפרים בכותונת החלומות
המשוגעים שלה,
ולחישתה נמהלת בצווחת העורבים
כנעימת עגבים לה.
 
בעיניו היא אשה ללא נמל,
ספינותיה מטילות עוגנים
בימים אחרים,
לחופיה אלפי אתמולים
זוהרים לעת שקיעה,
ובחול חייה שביבי זכרון
אורבים,
כמהים להינעץ,
לילה, לילה.

 

תגובות