שירים

ספינת חיי

עם שחר גלשה ספינתי אל החוף,
תרניה ערומים, סיפוניה ריקים.
מלחיה ערים, מבטם לאין סוף,
לא נמל  מגדלור, לא בתים.
 
מפרשיה מן התורן תלויים,
קרעים קרעים כחיתוליה.
מטבחיה ריקים, אזלו מימיה,
ומלוויה אצות ושחפים.
 
כוכב השחר אורו סופד,
צפרירי הבוקר את אנייתי לחוף שולחים.
אי שם מעבר לאופק הרועד,
וודאי זורמים החיים.
 
הושלך העוגן,
הדוגית אל החוף תחתור.
התקווה תתרונן,
במהרה למרחבים נחזור.
 
מתלולית החול אל האורות הגוועים נשקיף.
מזוננו וחלומנו הם שם.
וכאשר את דלתות מחסנינו נגיף,
תתגשם תקוותנו, ונשוב אל הים.
 
 
 
זכויות שמורות - יואל מצגר

תגובות