חזרה ליצירות
הודעות והגיגים

שיעור ספרות מס' 6: הסיפורת: המבנה הקלסי של העלילה

עונתיים | (12/02/2007 13:57) | 79 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
המבנה הקלאסי של העלילה בנוי מ5 שלבים עיקריים.
א. אקספוזיציה – פרישת הרקע של הסיפור והחיים ההרגליים עד לתחילת עלילת הספור. באקספוזיציה יש בדרך כלל התייחסות ל 3 גורמים מרכזיים: זמן, מקום, דמויות . באקספוזיציה אנו מתוודעים אל גיבורי הספור, אל מצבם הפיסי והנפשי לפני שעלילת הספור מתרחשת, ואל הסביבה החברתית והגיאוגרפית שבה הם ממוקמים. בדרך כלל אנו גם מתוודעים אל הגורמים היוצרים את הסבוך.
ב. הסבוך – הסבוך מופיע בדרך כלל בתחילת הספור או לאחר האקספוזיציה , והוא יוצר מצב המערער את שווי המשקל שהיה קיים באקספוזיציה , משנה את החיים ההרגליים של הגיבורים, יוצר סיבוך הדורש פתרון. בדרך כלל הספור הולך ומסתבך לקראת שיאו.
השהייה – שלב שלא תמיד מצוי בספורים , אולם לפעמים הוא קיים. המספר מביא את הספור לרגיעה זמנית במתח לפני השיא , רגיעה זו נקראת השהייה.
ג. השיא – שיא הספור הוא המצב המתוח ביותר בספור, ואינו יכול להיות מצב המתמשך לאורך זמן, כי הוא דורש פתרון מיידי. לכאן או לכאן.
ד. הפתרון– זהו שלב שבו מתבצע התרת הסבוך. לא תמיד הפתרון הוא חיובי: אם הפתרון הוא חיובי אז הספור הוא אופטימי, ואם הפתרון שלילי הספור הוא פסימי, או טרגי.
לעיתים בשלב הפתרון יש הפוך בציפייה של הקורא. הקורא ציפה להתרה מסויימת שאותו הובילו כל הרמזים בספור, ולפתע הפתרון הוא מפתיע לחלוטין. שלב ההתוודעות אל הפתרון המפתיעה נקרא פואנטה . הפואנטה מהפכת בהבנת העלילה מתחילתה. לאחר שמתוודעים אל הפואנטה , וקוראים שוב, מתברר כי המספר זרע רמזים לסיום זה לאורך כל העלילה, אך עשה זאת בצורה סמויה. הקריאה מחדש מאפשרת את גילוי והתוודעות אל רמזים אילו המופיעים מתחילת העלילה. (לעיתים אנו חשים באינטואיציה ואז כשמגיעים לפואנטה אנו אומרים , הרגשתי שיש כאן משהו מוזר. ולעיתים אנו מתפלאים על עצמנו שלא הרגשנו לפני כן ברמזים הסמויים שנזרעו לאורך היצירה , ושנעשו לפתע גלויים )
ה. סיום – הסיום הוא החלק הבא אחר הפתרון. לעיתים הסיום סגור, ולעיתים הסיום פתוח. לעיתים קרובות שלב ההתרה הוא גם שלב הסיום
של הספור
 
מתוך

תגובות

חזרה ליצירות