חזרה ליצירות
שירים

שיבה הביתה

יואל מצגר | (06/02/2007 11:19) | 77 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
פרצי האור בין אפעיו של היער,
האור את הדרך מטווה.
הדרך ארוכה עד יבוא אל השער,
האופל את ההלך מטעה.
 
ויללת התנים את הליל מבכים,
שועלים בנבכי הכרמים,
כלבים רעבים נביחותיהם איים,
גם ריחות הבית אינם.
 
ענפים את בגדיו לקרעים כבר הותירו,
ופניו חרושות כסרטים מדממים.
האם דרכו כסובב תוליכהו,
או יגיע לדרכיו החרושות בתלמים.
 
האם נאמנה תחכה לו עד זוב,
האם טעתה ועזבה עם אחר,
ואם לא ישוב, את כפרו תעזוב,
ואם ישוב,שוב אליו תיעתר.
 
וביתו החמים גגותיו אדומים,
חלונותיו שוב יגהו באור קמין.
ודלתו הפתוחה לחברים,ידידים,
האם ישוב כל מה שבו האמין.
 
 .וסבך העצים לפתע הותר
צלצול האורלוגין מן הצריח נשמע ,
ריח השדה וריח הכפר,
נביחות הכלבים, על ברכיו יכרע.
 
וביתו האהוב אל פתחו יקראנו,
ושעריו לקראתו פתוחים לרווחה.
וזהובתו על סיפו כימים מחכה לו,
שלו היא, רק לו מצפה.
 
אל ליבו יאמצנה, לו היא לעד,
האם על צאתו לו תסלח.
חיוכה זכרונות בו יעירו ברעד,
האם תבין כי לא ממנה ברח.
 
ודמעות תוזיל על פניו וקרעיו,
יודעת כי חזר ללא צאת.
היא תסלח ותשכח, ובנשקה את עיניו,
אל הבית תובילנו, רק שלה הוא כעת
 
 
זכויות שמורות - יואל מצגר.

תגובות

חזרה ליצירות