מרוב הבושה שלך

כן, דבר…איני יודעת אם לך אקשיב.

נסה ,אני רואה שלא יוצא דבר מפיך, אפילו לא מילה , שותק מרוב בושה.

יש לך סיבה טובה.

מזמן רציתי לך להגיד ש…אני מאושרת בלעדייך!

ליבי כבר לא במשבר , הוא התגבר!

אני מרגישה חופשיה , יכולה לבלות בלי לשקוע במחשבות רעות!

רוצה לצרוח כמה שאני שמחה , מאושרת, משוחררת,

הצלחתי לצאת מתוך ידיך שלא נתנו לי ללכת,אבל מהן הצלחתי לברוח למרות האהבה.

ואל תנסה לחפש אותי בשנית, החיפושים הם לשווא.

וגם אם תרצה לא תצליח לקבל אותי חזרה!

אתה כל כך השפלת אותי , שאני אחזיר לך כפליים!

איני מפחדת ממך יותר, אני מרגישה גיבורה לידך , ילד קטן!

ובכך אסיים את מכתבי האחרון אלייך מתוך המיליון שמחכים לך שנים בתוך המגירה..

אני נפרדת , אני עוזבת, ולדעתי גם לא חוזרת