סיפורים

סיפור קצר / מיקרו-טקסט / 2 /

.

סיפור קצר / מיקרו-טקסט / 2 / ©רבקה ירון

*
זֶה כל הסיפור, רותחת עינת, עומדת על כיסא, מגביהה את ראשה מעל הכוננית,

סוקרת אם בכל זאת – בכל זאת! – היה שווה לעזוב את מקום עבודתה כי "יש

משהו נורא גדול אצלך על הכוננית!! אני מתה מפחד!!" לדברי מירב, עובדת

משק הבית. כדוּר של טיח מלוכלך, לא יותר –

.

העיקר, עזבתי חת-שתיים. מה היא חושבת לה, באמת. "מירב, תנקי כאן שוב,

יש עוד ..." נראה אותך מוצאת שפחה חרופה חדשה, גברת עינת!! לא תמצאי

ואני לא אחזור – לא – איתן לא יהיה מרוצה – בלי עבודה – לא במילואים כי –

.

על מה חשבתְּ תגידי?! איפה אמצא עבודה מתאימה תגידי?! איפה?! איפה

הראש שלך, אה?! אה?! את עוד צריכה להעריך את הטיפול בילדים!! חמישה

ילדים ברוך השם!! ומי מטפל בהם?! אה?! אני!! עם הגב השבור שלי!! אה

מירב?! אה?!

.

מכות, מכות, כן, השכנים שלי, כן, כן- שמות? איך קוראים להם – 'ני לא בטוח

– הוא איתן – היא מירב – תשלחו מישהו לפני שהיא תהרוג אותו!! אה השם

שלי – נועם אברהם, אבי קוראים לי – כן, כן, נועם שם משפחה – הכתובת. כן.

הכתובת –

.

איך אמרו היפנים – תוציאו את הישראלים, נאכלס עִם משלָנו, יהיה שלום

באזורכם ויהיה שלום-בית – שלום-בית – מילים גדולות – היום ה-6 באוקטובר

– לא, ה-7 באוקטובר – גם תאריכים – [סמל המשטרה לעינת שנקראה למתן-עדות-

אופי]

-

תגובות

דני זכריה / מכות, מכות, כן / 07/10/2026 20:50
רבקה ירון / דני, תודה רבה על הערתך!! >>> / 07/10/2026 22:12
אריק חבי"ף / סיפור אפל מיקרו טקסט דמוי רשת לא צפופה / 07/10/2026 21:16
רבקה ירון / היי אריק, >>> / 07/10/2026 22:21
🐝🐝BeeBee / 🐝🐝 / 07/10/2026 22:32