מָה שֶׁהַצֶּדֶף יוֹדֵעַ🌹🌹🌹

רגיש: מצאת צדף קטן ושבור על חוף הים. רק קולו של הים בתוכו תנגן ואתה מהרהר על הקורה בחיים עד שלבסוף אתה מבין כי איניך בעליו. תודה רבה לך שמוליק יקר, יום טוב וגמר חתימה טובה.

דני היקר, תודה על תגובתך.
שמחתי לגלות שקראת את השיר לא רק דרך הצדף, אלא גם דרך מה שהוא מסמל עבור כולנו : את השברים, את הזמן, ואת הקולות שנשארים בתוכנו גם אחרי שהגלים חולפים.
ההבנה שאין אנו בעליהם של הדברים שאנו פוגשים בדרך, אלא רק שומרים בהם לרגע וממשיכים הלאה, היא בעיניי לב השיר.
תודה על הקריאה הקשובה ועל המילים הטובות.
מאחל לך מכל הלב יום טוב וגמר חתימה טובה, ושנמשיך כולנו לשמוע בתוך הצדפים שלנו את קולו של ים החיים.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

.

" ... / כמה מהחיים עוד נשאר בנו / גם אחרי

שהגלים עוברים. "

הדמיון בין הצדף - סגור, אבל משמיע את 

קולות הים - לאדם, אף הוא סגור בתחומים

מסוימים, הוא דמיון רב ודימוי נכון. 

החזרת הצדף לחול, הידיעה של הדובר הלירי

שהוא אינו בעליו - נוגע מאוד (בי). 

הבית האחרון, הים, שאינו מפסיק להיות,

לעומת זמן העָבָר של הדובר הלירי (... מי

הייתי), מביע גם את צניעותו של הדובר.

ונוגע בי. 

תודה רבה-גדולה על השיר, שמואל יקר. <לב>

גמר חתימה טובה. 

רבקה

---

רבקה יקרה,

תודה רבה על תגובתך המעמיקה והרגישה. ריגש אותי במיוחד האופן שבו ירדת אל מתחת לפני השיר, אל הדמיון שבין הצדף לאדם , שניהם נושאים בתוכם עולם שלם, גם כשהם נראים סגורים ושקטים מבחוץ.

שמחתי שהחזרת הצדף לחול והבית האחרון נגעו בך. בעיניי, דווקא ההבנה שאיננו בעלים של דבר, אלא חולפים לרגע ומשאירים אחרינו קול, זיכרון ואמת קטנה, היא לב השיר.

תודה על קריאה כל כך קשובה, רגישה ומדויקת. התגובה שלך הוסיפה לי עוד שכבה למשמעות של השיר.
מאחל לך יום טוב וגמר חתימה טובה.

המטאפורה של הצדף השבור שנושא בתוכו את קול הים וההשוואה לחיים שלנו פשוט יפייפיה ונוגעת ללב

השיר הזה פשוט יפהפה ונוגע בנימים הכי עמוקים של הנפש. המילים שלך כל כך מדויקות ומרגשות.
קראתי אותו ומיד הרגשתי חיבור, כי גם אני מוצאת את עצמי לפעמים מול הים,
אוספת צדפים ומלקטת מתוכם אותיות ומילים לשירים משלי.
יש בצדפים האלה באמת משהו שהוא מעבר לחומר – הם נושאים סיפורים,
בדיוק כמו שכתבת בצורה כל כך רגישה. תודה ששיתפת סופש מחבק

אביה יקרה,

תודה מעומק הלב על תגובתך היפה והמרגשת. ריגש אותי במיוחד החיבור שמצאת בין הצדפים שאת אוספת על שפת הים לבין המילים שאת מלקטת מהם לשירייך. נדמה לי שבדיוק שם נפגשנו , במקום שבו הים משאיר על החול לא רק צדפים, אלא גם סיפורים, זיכרונות ומילים שמבקשות להישמע.

שמחתי שהמטאפורה של הצדף השבור נגעה בך, ובעיקר שהרגשת את החיבור שבין הצדף לבין האדם, שגם כשהוא נושא שברים, עדיין שומר בתוכו קול עמוק של חיים.

תודה על המילים החמות ועל הקריאה הרגישה. מאחל לך סוף שבוע מחבק, מלא ים, השראה ומילים טובות. 

גמר חתימה טובה

שמוליק

צביקה היקר,

תודה על תגובתך היפה והמדויקת. אהבתי במיוחד את המחשבה שלך שלא צריך לקחת את הצדף מן הים כדי לשמור ממנו זיכרון,  לפעמים די ברגע שנגע בנו, בקול ששמענו ובתחושה שנשארה בתוכנו.

בסופו של דבר, הצדף חוזר אל החול, אבל הסיפור שהוא לחש לנו נשאר טמון בתוכנו. תודה על קריאה רגישה שהוסיפה לשיר עוד הד של ים.

גמר חתימה טובה

שמוליק

"מה יהיה אחרי מותי?"

מה אני רוצה שישאר אחרי מותי?

אריק היקר,

תודה על השאלה המדויקת שהצבת בלב השיר.
״מה אני רוצה שיישאר אחרי מותי?״,אולי זו אחת השאלות העמוקות ביותר שאדם יכול לשאול את עצמו בעודו בחיים.

נדמה לי שהשיר אינו מבקש להשאיר אחריו אנדרטה או רכוש, אלא משהו הרבה יותר צנוע ועמוק: קול, מילה, זיכרון, נגיעה בנפש של אדם אחר.

כמו הצדף שמוחזר אל החול ואינו נשאר בידו של מי שמצא אותו, ובכל זאת ממשיך להשמיע בתוכו את קול הים  כך אולי גם האדם. הוא עובר מן העולם, אבל משהו ממנו ממשיך להדהד באחרים.

אולי זה כל מה שאנו באמת יכולים לבקש: לא שיזכרו מי היינו, אלא שיזכרו משהו ממה שהרגשנו, אהבנו והשארנו בלבם.

גמר חתימה טובה

שמוליק

יפה האנלוגיה בין הצדפים אשר על שפת הים לבין חיי האדם. וזה אכן כך.  

גלי יקרה, תודה על תגובתך הקצרה והמדויקת.
אכן, בעיניי הצדפים שעל שפת הים הם מעין משל קטן לחיי האדם,  כל אחד נישא על גלי הזמן, סופג את השברים והסערות, ובסופו של דבר מגיע אל החוף כשהוא נושא בתוכו סיפור משלו.

אולי דווקא השברים הקטנים הם אלה שהופכים אותנו למה שאנחנו, ומשאירים אחרינו הד עדין גם כשהגלים כבר נסוגים. תודה שקראת והרגשת. 

גמר חתימה טובה

שמוליק

לנה יקרה,

תודה מעומק הלב על המילים החמות והמרגשות. ריגש אותי במיוחד שזיהית בשיר את הצניעות, כי זו בדיוק התחושה שביקשתי להשאיר ,ההבנה שאנו חולפים בעולם, ואולי מה שיישאר מאיתנו הוא רק קול קטן, זיכרון או נגיעה בלב.

תודה שאת מתכוונת לקרוא שוב. לפעמים שיר נפתח באמת רק בקריאה השנייה, כשהמילים כבר הספיקו לשקוע. 

גמר חתימה טובה

שמוליק

 שמוליק ידידי היקר השיר שהעלית..

הוא שיר יפיפה עמוק ונוגע.

הכתיבה שלך מצליחה לקחת רגע פשוט, יומיומי לכאורה – מציאת צדף שבור על שפת הים – ולהפוך אותו למטאפורה מרהיבה על קיומנו, על פגיעות, על ארעיות ועל מה שאנחנו משאירים אחרינו בעולם. כה לחי..

תודה רבה לשירתך המרהיבה..

המשך יום נעים

שנה טובה וגמר

חתימה טובה..

ממני שמאי..

שמאי ידידי היקר,

תודה מעומק הלב על תגובתך המרגשת והנדיבה. ריגש אותי במיוחד האופן שבו זיהית בצדף השבור לא רק דימוי, אלא השתקפות של הקיום האנושי , השבריריות, הארעיות ומה שאנו מותירים אחרינו.

בעיניי, דווקא מתוך השבר יכול להישמע הקול העמוק ביותר, כמו קול הים שנשאר בתוך הצדף גם אחרי שהגל נסוג. תודה שקראת את השיר בעיניים ובלב, והענקת לו פרשנות כל כך יפה.

מאחל לך שנה טובה ומבורכת, גמר חתימה טובה, בריאות, שלווה והרבה רגעים של השראה. 

שמוליק

איש יקר

אתה מדמה את הצדף לאדם

אנו יכולים לשמוע את המית הגלים באוזננו

גם אם ה הצדף נישבר.

בדומה לצדף גם האדם משאיר עקבות לאחר מותו

והנצח מלווה אותו לעד.

כמה מרגש השיר הניפלא הזה.

שנה טובה ומבורכת-שפע בריאות

גמר חתימה טובה וכל הטוב בעולם

ממני מכל הלב

מאחלת מרים

מרים יקרה,
תודה לך על תגובה כל כך עמוקה, רגישה ומדויקת. 
ריגש אותי במיוחד החיבור שעשית בין הצדף השבור לבין האדם, ובין קול הים שנשאר בו לבין העקבות שאנו משאירים אחרינו.
שמח שהצלחת לשמוע בתוך השיר את אותו קול חרישי של הנצח.
מאחל לך מכל הלב שנה טובה ומבורכת, בריאות, שלווה, שמחה וגמר חתימה טובה. 

שמוליק

כמו שקראתי, התמה המרכזית היא ארעיות הקיום האנושי, במחזור הזמן. מתיאור אובייקט חסר חשיבות ופגום להתבוננות פנימית בחיים עצמם, הבנת המערכת הגדולה (הים) והסקת מסקנה וסגירת מעגל בים הפרקטי לכללי. מאד בולט לטובה הדימוי של "מכתבים שלרא הגיעו ליעדם" בהשוואה למטפורות/דימויים אחרים בשיר. לצדפים יש איכות אפקטיבית של תקשורת בין טבע לחלוף האנושי.

שמתי לב ששיפרת את הניקוד. ה-AI עשה לך שגיאות בוטות בשירים קודמים.

(עדיין אוכלת צהריים ומקלידה בשתי אצבעות כדי להספיק)

בר , תודה על הקריאה העניינית והעמוקה ועל ההתייחסות לתמה המרכזית של השיר. שמח שהדימוי של "מכתבים שלא הגיעו ליעדם" בלט בעינייך.

רק תיקון קטן לגבי הניקוד: הניקוד בשיר הזה ובשירים שאני מעלה אינו מתבצע בעזרת AI. אני משתמש בתוכנת הניקוד "נקדן מהיר" של חברת דקטה, ולאחר הניקוד אני עובר על הטקסט ובודק ומתקן במידת הצורך.

תודה גם על ההערה לגבי השירים הקודמים. אני בהחלט משתדל לדייק יותר בניקוד, ולכן חשוב לי להבהיר את מקורו. מקווה שהצהריים היו טעימים, וששתי האצבעות עמדו במשימה... 

גמר חתימה טובה וד"ש לג'נה

שמוליק

קראתי את שירך היפהפה- בעיון רב- והכתיבה כה עשירה- עד כי דמיינתי שאני רואה את גלי הים הולכים ובאים והצדף התגלגל לידך -

 הגיע לחוף- והוא גורם לך לחשוב  מה ישאר ממך? ואני חושבת כי בתוך מחשבות אלה  הצדף לוחש לך כי אתה אדם מאד טוב -בעל מידות טובות  ואף צנוע מאד- אך יש בים משהו רוחני- הים אינו שקט- כי בזמן הבריאה- כאשר הפריד ה' את המים העליונים שבשמים לבין   המים  שירדו ליבשה- מאז המים האלה אינם שקטים והם מתגעגעים למקור שלהם- להגיע שוב למרומים.

אך בדבר אחד אתה מתעלם: וזו הנשמה שלך הטהורה- בתפילת שחרית בבוקר אנחנו מתפללים ואומרים:"אלוקי ,נשמה, שנתת לי  טהורה היא...." אחרי מאה עשרים הגוף נקבר באדמה- אך הנשמע עולה למעלה- במקום שנצורים שם הנשמות- עד בוא הגאולה כדברי יחזקאל הנביא[ פרק ל"ז]

 לכן לעולם לא תהיה צדף קטן- אלא אחרי המאה ועשרים שנה הנשמה עולה מעלה- וחוזרת בתחיית המתים. גם בחומש בראשית  בפרשת הבריאה נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ"

[בראשית א,כ"ו] יישר כוח על שיר כה נהדר- שכולו הוד והדר. והציור פשוט  נפלא ומשלים את השיר . שבת שלום וגמר חתימה טובה  ובשורות טובות.

בברכה

 אהובה.