את רואה אותי

אַתְּ רוֹאָה אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ לַגִּימְנַסְיָה.

אִישׁ לֹא צָעִיר אַךְ לֹא כָּלוּ יָמָיו

בְּקֹשִׁי רָץ ,לֹא הוֹלֵךְ מַהֵר כְּמוֹ פַּעַם
אַךְ חִיּוּךְ שֶׁל מְבוּכָה עוֹד עַל פָּנָיו.

אֶת הָעוֹלָם רוֹאֶה הוּא קְצָת אַחֶרֶת

כְּבָר לֹא הַיֶּלֶד הַתָּמִים מֵאָז

וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ הוּא אֶת שֶׁמִּתְרַחֵשׁ

 בָּאָרֶץ

בָּהּ פַּעַם הֶאֱמִין שֶׁלָּהּ יִסְגֹּד עַד

 כְּלוֹת יָמָיו :

עֲוִית שֶׁל עֶצֶב מְעַטֶּרֶת אֶת פָּנָיו.

וַעֲדַיִן מַאֲמִין בְּיוֹם חֶמְלָה וְרֶגֶשׁ

עֵת שׁוּם שֵׂכֶל יִתְגַּנֵּב לְלֵב אֱנוֹשׁ.

וְאָז מִכָּאן עַד פַּאֲתֵי הָאָרֶץ

אֶת שׁוּב הַשְּׁפִיּוֹת נֵצֵא  לַחְגֹּג