לפני הכול

.

(לפני הכול, יש פוסט שלי מתחת לפוסט שלך, 

צביקה. פוסט פשוט. תודה מראש על קריאה + תגובה.)

---

אני ישן, / ועדיין קיים. קצת דקארט, קצת שיר

השירים (בלי "וליבי ער"), הרבה עייפוּת, עדיין

ער למתרחש סביב - ובינתיים: 

 "כל שינה מביאה / עולם קטן, / רגוע מן הקיים. "

רגעים של פיוס עם עצמו, עם הדובר בשיר. 

שיר אישי, צנוע, רגוע.

מעין דיווח-עכשווי-על-עצמי: צמצום עצמי. 

דיבר אליי. מאוד.

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

מבטא שביעות רצון: גם כאשר התרדמה נעימה יש בה חלום טורדני. כל שינה מביאה עולם קטן רגוע מן הקיים... תודה רבה לך צביקה יקר, יום טוב. טוב ללכת לישון ולשכוח מבעיות. 

צביקה היקר,

שיר שקט לכאורה, אך עמוק ונוגע. השינה הופכת כאן למפלט קטן מן המציאות ומן ה״מלחמות שבי״, מקום שבו הכול מתרכך לרגע ומאבד מעוקצו. וה״די״ שבסיום , מילה אחת שמכילה עייפות שלמה וכמיהה למנוחה.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

מבין היטב את ההנאה שבשנתך.אהבתי!

חלום טוב...חלום שלום..

אין כמו לישון...

סופש קריר ונעים..