דיוקן בצבעים

ועכשיו אני יודעת שאנחנו אחים

לכאב הנורא של השכול...

שיר יפהפה על נער יפהפה שהיה ואיננו עוד, וכל שנותרו-תמונותיו בשחור ולבן.

עצמתי ועצוב ואישי, ומתחבר אל העצוב שבי

תודה נורית

אכן הוא היה נער יפה תואה

וחיוך היה תמיד מרוח על פניו...

תודה על מילותיך.

נורית יקרה,

זהו שיר מצמרר ויפהפה שבו האובדן נצבע מחדש ביד אוהבת, והמעבר מן השחור־לבן אל הצבעים מעניק לזיכרון חיים, רוך ונוכחות שלא כבו. הצלחת לגעת בכאב הפרטי ולהפוך אותו לדיוקן אנושי מרגש שנחרט בלב.

יהי זכר אחיך ברוך.

שמוליק

תודה שמוליק,

תודה על המילים המרגשות שכתבת.

תמונות בשחור לבן הוא הותיר אחריו. ואת מנסה לצבוע את זיכרון הבבואה שנותר בך. נוריתוש שלי. אין לי מילים פרט לחיבוק גדול שאני שולחת אליך. ומוקי... מוקי שלנו תמיד אתנו צבעוני, שמח, ומבקש ממך לחיות את החיים במלואם. 

תודה גלי יקרה על המילים הטובות

המילים שחודרות אל הלב

כשכתבת - מוקי שלנו - דמעה ירדה לי מהעין,

כן הוא תמיד איתנו.

 את  מתארת איך היציאה למלחמה "לקחה את הצבעים". המוות הופך את המציאות ואת הזיכרון לסטטיים וחסרי חיים, המיוצגים על ידי תמונות בשחור-לבן.

 בחלוף השנים, הזיכרון החי דוהה. הכותבת מנסה לשחזר את המראה המדויק של אחיך אך נתקלת בקושי מול התמונות הישנות שאינן משתנות.

 ישנו עימות חריף בין האדום של הדם על הטנק לבין הצבעים החיים שהיו לאחיך בחייו 

בבית האחרון,את משתמשת ב"מכחול" של דמיון וזיכרון כדי "לצבוע" את הדמות מחדש.  מנסה להחזיר את הוורוד ללחיים שקפאו ואת האודם לשפתיים, כמעין ניסיון נואש ואוהב להפיח חיים במי שאיננו ולגשר על הפער שבין התמונה הדוממת לאדם שהיה.

זהו שיר מלא כאב הממחיש איך השכול "קופא" בזמן, בעוד השאירים מנסים בכל כוחם לשמור על הצבע והחיוניות של יקיריהם בתוך הזיכרון.
נוגע - חיבוק חזק ויהי זכרו ברוך

תודה על המילים הטובות, על הרגישות.

אכן, כשפתחתי את אלבום התמונות של אחי, לא מצאתי ולו תמונה אחת בצבעה.

אז, לפני יותר מחמישים שנים, לא צלמו בצבעים, הכל בשחור לבן. אז

ציירתי לי אותו בצבעים והמתונה תלויה מולי ואני רואה את חיוכו בכל יום ויום.

.

נוריתי יקירתי. נוריתי היחידה. 

אני יודעת שלהיות אתךְ לא ממש עוזר, 

ובכל זאת - אני אתךְ.

חיבוק אוהב, חיבוק חזק. 

שלך כל עוד, <לב>

רבקה הקטנה

---

תודה, תודה רבקתי היקרה

תודה על היותך איתי, כי זה כל מה שאני צריכה.

אני מרגישה את החיבוק שלך

והוא חם וכל כך טוב להתכנס בתוכו.

אוהבת אותך המון.

נורית יקרה

יהי זכרו של מוקי ז"ל ברוך

עצוב וכואב השיר

לימים טובים-אמן

ממני מרים

המון תודה מרים יקרה,

תודה על מילותיך.

נורית יקרה

***********

דיוקנו הניצחי של מוקי הי"ד

מעטר את אחד הכתלים בסלון ביתך.

ציירת והוספת גוונים לפי זיכרונך

כי מוקי השאיר לך

תמונות בשחור לבן

לקחת זהב לתלתליו

וירוק לעיניו

האדמת שפתיים

נתת בו חיות. 

גם אם מוקי ז"ל הלך מאיתך

היטבת לתת לו חיים בדיוקן

יהא קיים בך לנצח.

במותו ציווה לנו את החיים.

יום עצוב לאומה שלמה !

חיבוק חזק ממני יקרה

כי אין בי זולתו נוחם !!!

תודה עליזה יקרה על מילותיך,

את זוכרת את התמונה התלויה על הקיר בסלון.

מוקי תמיד מולי, 

והוא תמיד צעיר וחיוך קטן מעךטר את שפתיו.

 תודה על החיבוק החם.

מרגש: מוקי לקח איתו את הצבעים שלו  למלחמה, נותרו לך תמונות בשחור לבן שלו ובחלוף השנים דהו הצבעים שלו בזיכרונך, אבל את מצליחה להתגבר על כך ומציירת אותו בצבעים צבעוניים. תודה רבה לך נורית היקרה, יום עצמאות שמח. יהי זכרו ברוך. שלא תדעי עוד צער.

תודה דני ידידי היקר,

תודה על מילותיך היפות והמרגשות, אבל -

אבל אתה הרי יודע, אתה מכיר את השכול

וזה עצוב וזה כואב. אבל החיים ממשיכים...

מאחלת לך יום עצמאות שמח.