היצ'קוק (או: הפסקת חשמל)

השיר מתאר את הרגע שבו נשמעת אזעקה פתאומית, שמעוררת פחד ומתח. הדוברת משווה את תחושת האיום והבלבול לסצנה מסרט של אלפרד היצ'קוק, במיוחד כמו בסרט הציפורים שבו הציפורים יוצרות אימה בלתי צפויה. האזעקה “מכבה את החשמל” הפנימי של האדם ,את השלווה והשליטה , וגורמת לאנשים לעצור הכול, להילחץ, להתפלל או לחפש דרך לברוח מהמציאות עד שהמצב יירגע.

מצבי חירום ופחד פתאומי משבשים את חיי האדם והופכים את המציאות היומיומית לסצנה של מתח ואימה, אך הם גם חושפים את הפגיעוּת האנושית ואת הצורך בתקווה עד שהשקט ישוב.

תודה רבקה יקרה על השיר האקטואלי.

יום טוב ושקט

שמוליק

.

" ... ואת הצורך בתקווה עד שהשקט ישוב. "

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, שמואל

יקר. 

המשך ערב רגוע ומיטיב. <לב>

רבקה

---

המתח הזה, האזעקות החוזרות ונשנות גורמות לך לרצות לצרוח כמו בסרט "הציפורים" של היצ'קוק. ובעצם את אומרת: די נמאס! 

.

בדיוק-בדיוק (כבר אמרתי לך שעליי להיזהר

ממך, מקריאתך, נכון?). 

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה + במה,

גליתי יקירתי האהובה. 

שלך, <לב>

רבקה

---

אימה קולנועית במציאות את משווה את רגע האזעקה לסרט של אלפרד היצ'קוק (במיוחד הסרט "הציפורים"). הפחד הוא לא רק חיצוני, אלא כזה ש"גורף" את האנרגיה הפנימית ("החשמל שבגוף") ומשבית את היכולת לפעול.

חוסר אונים השיר מדגיש כמה קל להפוך אותנו מחיים ופועלים ל"מתפללים" – מצב של חוסר אונים שבו נותר רק לקוות לטוב.

הבריחה מהמציאות הרצון ב"קוקה קולה אולי קוקאין" מייצג את הצורך בנחמה מיידית או בטשטוש החושים כדי להתמודד עם הלחץ הבלתי נסבל, עד שהמצב יחזור להיות "נורמלי".

התקווה לריחוק בסוף השיר, את מייחלת לרגע שבו הפחד הזה יחזור להיות רק "סרט ישן" של היצ'קוק – משהו שצופים בו מהצד, ולא מציאות חיים מאיימת.
נפלא ונהדר שלישי בכפולה
~

.

וואו. 

גם על התגובה וגם על הצילום. 

תודה רבה-גדולה, אביה אהובה. 

המשך ערב רגוע ומיטיב. <לב>

רבקה

---

תרגום תחושת החרדה לזו הנקמת בצפיה בסרטים של היצ׳קוק! חכם מאד ונוקב מאד!

אהבתי.

תודה, רבקה יקרה

.

הו. אהבת.

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, BB יקרה.

<לב>

רבקה

---

משעשע: קל כל-כך להשבית אותנו ו להפוך אותנו למתפללים ואין לך מה להגיד בא לך קוקה קולה... תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב ושקט.

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, דני יקר. 

המשך ערב רגוע ומיטיב. <לב>

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה על קריאה+תגובה, איילה אהובה. 

המשך ערב רגוע ומיטיב. <לב>

רבקה

---

אוי רבקתי היקרה, כל כך מבינה את תחושתך כש

פתאום נשמעת צריחת האזעקה והיא תוקפת אותך

כמו הציפורים בסרטו של היצ'קוק.

אין מפלט ממנה. 

ואם בא לך רבקתי לברוח לרגע מהמציאות הנוראה הזו

ואת מתלבטת בין קוקה קולה לקוקאין -

אני ממליצה על הקוקאין, הוא יקח אותך למקום אחר.

מקום בו כנראה אין אזעקות ויש רק צבעים מרהיבים.

תנסי...

.

הו. 

וואו! 

מעולם לא ניסיתי סמים קשים. 

אולי הגיע הזמן. באמת. ובימים אלה, הכול

מותר ...

תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאה + תגובה, 

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה. <לב>

רבקה שלך

---

.

כאן, הציפורים של היצ'קוק הן מטפורה,

מטונימיה וסינקדוכה (כן-כן, כולן ב'תפקיד')

למה שקורה ולמה שמורגש בימים האלה

בכל אחת מהגזרות השונות - הצבא/

החיילים הלוחמים, הוריהם/בני משפחותיהם,

כל האזרחים (אם תרצה: העם), וכמובן:

לאווירה הכללית.   

תודה רבה על קריאה +תגובה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---