האישה הזאת / [נסיוני] /

רגיש, מטלטל, מתוודה: האישה הזאת זאת את ואת כבר עייפה. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ושקט. 

.

דני יקר, 

תודה רבה על קריאה + תגובה. <לב>

רבקה

---

דרך מוצלחת, לתאר את עצמך דרך עיניים (כאילו גוף שלישי)

מרבית מהדברים שאנו עושים, לפעמים אין בהם הכרח, (לכאורה) אלא נעשים דרך האנרציה. 

אך תחילתם של הדברים נעשים מלכתחילה בשל הצורך האמיתי (ללכת, לכתוב, ואפילו להכיר את פרופסור ליבוביץ', ולפעמים אם צריך לקחת כדור ללחץ דם. "כִּי מַשֶּׁהוּ גָּבוֹהַּ צָרִיךְ לִהְיוֹת לְמִישֶׁהִי נְמוּכָה כָּמוֹהָ"

איני יודע אם הביטוי "נמוכה" הוא תיאור פיזי, אך בעיניי את ענקית ספרות ושירה.

.

בבר 1,

פרופ' לייבוביץ היה המדריך שלי לדוקטורט

בפילוסופיה של המדע.  

תודה על תגובתך. <לב>

רבקה

---

.

ענק-רוח אמיתי, איש אשכולות מיוחד -

ואדם צנוע. 

כן, זאת הייתה זכות גדולה. 

תודה רבה שוב, בבר 1 יקר. <לב>

רבקה

---

נהדר.

המתח הולך וגובר משורה לשורה. התבוננות במראה שלבסוף משקפת את האני, לאחר חיים מלאי יצירה ותהייה וניסיון.

מאד מאד אהבתי, רבקה יקרה!

.

תודה רבה על תגובתך, BB יקרה. <לב>

רבקה

---

השיר מתאר אישה שממשיכה ללכת, לקרוא ולכתוב  מתוך הרגל, חיפוש ומשמעות ,אף על פי שהיא מבינה שלעתים המאמץ מרגיש מיותר או נשכח. היא מודעת למגבלותיה, לעייפות, לגוף שנחלש, לזמן שחולף, אך בכל זאת ממשיכה. בסיום מתגלה ש”האישה הזאת” היא את עצמך רבקה יקרה , עייפה אך מתמידה.

גם כשהחיים שוחקים, גם כשהיצירה נדמית כלא מספיקה או לא נשמרת, עצם ההליכה, הקריאה והכתיבה הן מהות הקיום. יש יופי ונחישות בהמשך הדרך למרות העייפות והספק , זו עדות לכוח פנימי ולהיאחזות במשמעות.

יפה כתבת רבקה יקרה

לילה טוב ושקט

שמוליק

.

תודה רבה-רבה על תגובה מחמיאה כל כך, 

שמואל יקר. <לב>

רבקה

---

הכאיב לי מאוד השיר הזה. הסקרנות שבך, הידע העצום, הרצון ללמוד ולהמשיך. ואז לפתע... העייפות מהחיים עצמם. כואב. 

.

גליתי יקירתי, גליתי האהובה, 

תודה רבה-גדולה לך! באמת-באמת. 

שלך כל עוד, <לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה, רבקתי האהובה

אני יודעת, אני מבינה את העייפות הזו אבל -

המשיכי ללכת, כי לפעמים כשהולכים רואים פריחות חדשות.

המשיכי לקרוא, אז מה אם לא תשיגי את פרופ' ליבוביץ' (מי יכול להשיג אותו)

ורבקתי היקרה,  (אחרי שתקחי את הכדור להורדת לחץ דם) המשיכי לכתוב כי

הכתיבה היא תמצית החיים. היא הדם הזורם בעורקים.

ויש לי גם סתם הערה טפשית, אם לא בא לך ללכת את יכולה גם לרקוד... 

.

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה, 

תודה רבה-רבה + חיבוק + אהבה. 

שלך, <לב>

רבקה הקטנה

---

.

צביקה יקר, 

תודה רבה-רבה על תגובה + קבלה. <לב>

רבקה

---

כן ... הגיל והמחשבות הכורעות אל פתחנו..למה נכחיש?

גם אהני חווה זאת יום יום רבקה היקרה

.

תודה רבה-רבה על תגובתך האישית, אודי

יקר. <לב>

רבקה

---