משפט אומלל

לא מכבר חיבקה אותך בעצב אישה מבוגרת מכל הלב ובלהט נפלט לך ואמרת לה שהחזה שלה פועם נהדר והיא חשה מבוכה ואמרה לך כי אתה הראשון שאומר לה זאת ואתה למדת ומאז מחבק מהצד ושלא יפלט לך שוב אותו משפט אומלל, שלא לשחוק את הרעד שראוי לרגע אינטימי יותר. תודה רבה לך צביקה היקר, המשך יום טוב.

אולי היא הייתה נבוכה, אך יותר מכך, היא הרגישה  שלא נס ליחה.

כמובן שהחלטתך לשנות הייתה - לפחות בעיניך - הדבר המתבקש, אך אני לא בטוח בכך.

 "אתה הראשון

שאומר לי זאת".

מראה כמה היא עורגת למין חיבור שכזה.

מאוד אהבתי את גישתך ואת הרגישות שלך לזולת.

למילים יש כוח עצום – הן יכולות לרגש, אך גם להביך או לפגוע כשאינן נאמרות בזמן ובאופן הנכון. השיר מדגיש את החשיבות של רגישות, מודעות וגבולות במפגש אנושי אינטימי, ואת האחריות שיש לנו לשמור על עדינותם של רגעים קרובים.

יפה ועניין כתבת צביקה היקר.

יום טוב ושקט

שמוליק

.

"אישה מבוגרת בעצב גילי" - איזה דימוי 

יפה, רגיש, ויוצא דופן.

בכלל: השיר יפה, רגיש, ויוצא דופן. 

דיבר אליי מאוד. ואהבתי מאוד. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

גברים-מצדק. נשים-מנגה?

רגע של חיבור בין גבר ואשה שאינם קרובים זה לזו-זו לזה. ונוצר מצב של כמו-אינטימיות, ומצב כזה לעיתים משחרר חרצובות לשון-כפי שמתאר השיר.

התגובה של הגברת מעוררת תהיה: האם נפגעה? האם הוחמאה? ותגובת הצד השני-לא לחזור על רגע של סימן שאלה. לא להביך ולא להיות מובך, אלה החיים.

אופס,  פליטת פה. הכוונה הייתה לדבר מה אחר, אך פורשה אחרת לחלוטין. כן, מעתה תדייק בניסוח.