אהבה בכל מידה

"שיפרה, תקשיבי טוב. יש לי רעיון לסטארט-אפ שישנה את העולם!"

שיפרה הרימה את הראש מהעיתון ונאנחה, "מוטי, אתה שוב עם ההמצאות שלך? רק תזכיר לי איך נגמר הפרויקט הקודם? עם שואב אבק שמנגן את 'הלו דולי' בכל פעם שמזהים גרגר אבק בסלון?"

"מה רע בזה?" מוטי התגונן, "זה גם ניקה וגם הרים את המורל".

"זה הרים לי את העצבים, מוטי. אבל עזוב שטויות, מה הפעם?"

"הפעם זה משהו שכולם צריכים. לא עוד הדפסות תלת-ממד או אבקות כורכום", הוא חייך חיוך מסתורי. הוא חיטט בתיק הבד הקטן שלו, שלף קופסה עטופה בסרט אדום והגיש לה אותה בחגיגיות. "הבאתי לך מתנה. קניתי לך אהבה!"

שיפרה כמעט נחנקה מהקפה. "אהבה?! מה זה פה, חנות מתנות לוולנטיין באיחור של שבעה חודשים?"

"לא, לא. עברתי היום בשוק, ליד הדוכן של הפירות היבשים. פתאום ראיתי דוכן חדש עם שלט: 'אהבה, מכל הלב ובכל מידה'. האמת? לא היה לי תקציב לאהבה חדשה באריזה מקורית, אז הלכתי על יד-שנייה. אבל תשמעי, היא שמורה בקנאות! והכי חשוב, בחרתי לך מידה . XSחשבתי שזה ישב עלייך בול."

שיפרה הרימה גבה. ואז את השנייה. "מוטי. מתוק שלי. אני שוקלת 62 קילו, מתנשאת לגובה של 1.54, ויש לי נטייה מוכחת לנשנושי לילה XS?! זו מידה של מברשת שיניים, לא של לב אנושי!"

"אבל אמרת אתמול בבית קפה שאת מרגישה מינימום עשרה קילו פחות".

"זו מנטרה, מוטי! בקורס 'חשיבה רזה' לימדו אותנו לדמיין תוצאה ולדקלם אותה. זה שאמרתי שאני 'אישה פנימית, רוחנית ומחוברת', לא אומר שוויתרתי על הקרואסון חמאה ליד כוס הפוך."

"נו, בדיוק! אהבה XS זה ללב, לא למותניים. זה אזור קטן, מוגבל ומדוד. כמו אהבה אמיתית."

"אהבה אמיתית לא אמורה ללחוץ, מוטי," היא אמרה ברכות מהולה בעוקצנות, "היא אמורה להרחיב את הנפש. ובדרך כלל, אצלנו במשפחה, היא מרחיבה גם את ההיקפים."

"תקשיבי לי," מוטי התעקש, "אם האהבה לוחצת, לפחות את יודעת שהיא שם! זה כמו... כמו חזייה רגשית. תומכת, עוטפת, משדרת ביטחון. וחוץ מזה, אם זה לוחץ, את מרגישה אותה כל הזמן ולא צריכה לשאול אותי 'אתה אוהב אותי?' בכל פעם שאת עולה על המשקל."

שיפרה הביטה בקופסה בחשדנות, כאילו מדובר במטען חבלה זעיר או בקופסת פחזניות עתיקה. היא פתחה אותה בזהירות. בתוכה נח לב קטנטן, קטיפתי ואדום בוהק. היא שלפה פתק קטן שהיה מצורף: "הוראות שימוש: אהבה תואמת לבבות בגילים 4 עד 99. אזהרה: לא מתאימה לאנשים שמתקשים להאמין. לא לחשוף לשמש ישירה. כביסה ביד בלבד, בעדינות."

שיפרה קראה, שתקה רגע ארוך, ואז הביטה בו. חיוך קטן, כמעט בלתי נראה, עלה בזוויות פיה. "אתה יודע מה, מוטי? אתה אידיוט."

"נכון."

"אבל אתה אידיוט שאוהב."

"גם נכון. ובמידה המדויקת."

היא הניחה את הלב הקטיפתי על המדף ליד הקפה. "נו, נראה לי שבכל זאת זה קצת מתאים."

בסופו של דבר, אהבה אמיתית לא נמדדת בסנטימטרים או במידות מכנסיים. היא לא צריכה לתפוס מקום בארון, רק בלב. ולפעמים, גם אם היא קצת לוחצת או מגיעה יד-שנייה, כל עוד היא באה עם כוונה טובה וחיוך של מוטי, היא תגדל איתנו עד שתהפוך למידה המושלמת.