עץ אבות

השיר הוא אלגוריה נוקבת על שחיקה, אובדן והרס שמתרחשים באיטיות — כמו נקישות הנקר על גזע עץ עתיק. העץ מסמל את הדורות, השורשים, או אולי את יסודות החברה והערכים, שנפגעים מעט־מעט עד לנפילה הבלתי נמנעת.

השיר מזהיר מפני תהליכים שקטים של חורבן — מוסרי, חברתי או אישי — שמתחילים בזעיר אך מסתיימים בהתמוטטות. זהו קריאה לשים לב לנקישות הקטנות לפני שהעץ הוותיק, “עץ האבות”, נופל.

תודה צביקה היקר על שיר עם הרבה חומר למחשבה

יום טוב ושקט

שמוליק

זהו שיר המכוון אל הסימבוליות. כיצד ההתמדה ובהדרגה ניתן לגרום להרס. 

ביער עבות, בדרך סגורה של שיחים, סלעים, שורשים ועצים שהתפרקו מגזעם - נקישות הנקר מסמנות סכנה. הנקר מנקר בשקידה חור אחר חור ועץ עבות נוסף נרקב ונכנע, מסמומן לנפילה. תודה רבה לך צבי יקר, יום טוב.

.

בהעברה מתחום לתחום, מהשיר שלך למציאות

שלנו, ברור לי מה-מי הוא הנקר ואלו עצים 

נועדו ונועדים לנפילה. 

לקריאתי, להבנָתי, כתוב נפלא - וכואב מאוד. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---