קפה-בוץ

השיר מתאר מפגש מקרי, משעשע וטעון בין שני אנשים שהכירו בתיכון – היא נכנסת למזנון ומבקשת “קפה-בוץ”, והוא, הזוכר אותה מהעבר, מנסה להרשים אותה בחיוך ובמאמץ סמלי להכין לה את הקפה הכי טוב. אך תגובתה הצינית והגסה שוברת את הרגע ומחזירה אותו למציאות.

השיר משקף כיצד זיכרונות נעורים ורצון להתרפק על העבר מתנגשים לפעמים עם מציאות בוגרת, צינית ופחות רומנטית. הוא נוגע בפער בין תמימות הנעורים לבין היחס הקר או המזלזל של החיים הבוגרים, ומעביר תחושת אירוניה ועצב קל מאחורי ההומור.

תודה צביקה היקר על השיר.

לילה טוב ושקט

שמוליק

לא בדיוק כתיאורך, צביקה: הוא מכניס לה בוץ אמיתי בקפה, ומנסה להתחכם-כנראה דחתה אותו בנעוריהם!!! והיא-שכנראה כבר אז היתה מכשפה-עולה עליו ועונה לו כדרכה....

.

יגעתָּ ומצאתָ ... 

לא נורא. באמת. 

תודה רבה-גדולה על השיר וסיפורוֹ, צביקה 

יקר. <לב>

רבקה

---

אוי, הא/נשים משנת תרפפ״ו שאני פתאום פוגשים/ות כרוחות רפאים הנושבות אלינו מימי נעורינו! כמה מאכזב לראות שכלפטה נשאלת כחפצה ופוץ-פוץ.

תודה צביקה  לשיר משועשע...

נראה כי בין שניכם אהבה גדולה אינה בנמצא. אתה הכנת לה קפה בוץ במלוא מובן המילה, והיא את שלה אמרה בבוטות. 

משעשע: אתה מכין לה קפה טוב במזנון וגם היא זוכרת אותך מהתיכון, זוכרת שתמיד היית פוץ... תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב.

אוי אוי אוי

פגישה שכזאת

נעליים עם בוץ

קפה בוץ

מאחלת לך יום טוב וחודש טוב ורק טוב

ממני מרים