את יודעת מי אני, / טיילתי /

חיפשתי בשני השירים את הקשר לימינו אלה:

ב־"את יודעת מי אני" – מבט נוסטלגי על דור של אידיאלים ותודעה נשית מתעורר, מול מציאות עכשווית עייפה ומפולגת.
ב־"טיילתי" – חיפוש אחר קול נשי אמיץ ובועט, כמו ג’ניס ג’ופלין, הדומה לקולות המחאה והתקווה הנשמעים כיום בארץ.
השירים מביעים געגוע לעוצמה, לאמת ולחיבור מחודש בתוך מציאות מתערערת.

שני שירים עוצמתיים כתבת רבקה יקרה.

מועדים לשמחה ובשורות טובות.

שמוליק

יש משותף בין השניים: בשניהם מדובר על אז והיום, רק הנפשות הן שונות.

בראשון יש הסחות דעת בהרצאה בגלל שסטודנטנטית מגיעה בשמלה בלי תחתונים והיום זה קורה לנכדינו.

בשני את תרה בעצמה מפורשת בשירי מחאה, שופר נשי שיפיל את חומות יריחו של ימינו.

תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ומועדים לשמחה. אני מקווה שבאמת המלחמה תסתיים בקרוב. אי אפשר עוד.

איזו סיטואציה משעשעת ואבסורדית אירעה אז באוניברסיטה.

וכן, ג'ניס ג'ופלין-ממש אמא'לה. איזו עוצמה אדירה יש לה. 

ברשותך אלך לג'ניס

זמרת נשמה עוצמתית

שנשאה את כל הרע שבעולם על כתפיה

תודה רבקתי היקרה,

תודה על הזיכרון המשעשע הזה מימי האוניברסיטה,

כן אז, כשהיינו צעירות, די העסיקו אותנו האופנה והמראה.

והטיול שלך החזיר אותי אל השירים שליוו אותנו לאורך השנים,

אני לא הלכתי רחוק, כי אני מכאן, מנסה לחשוב ואי הוא השופר הנשי שיפיל את חומות יריחו...

וכן, ג'ניס ג'ופלין הייתה זמרת גדולה.

 קולה זעק לשמיים.