ועתה אני לבד

מעלה זיכרונות טובים, מבטא כיסופים, יפה ומרגש: תמיד ידעת כי היא מאחוריך עת נשקה אותך במזרקה של רומא ועתה אתה לבדך, מתגעגע אליה. תודה רבה לך אודי היקר, יום טוב. שתמיד יהיו זיכרונות טובים.

מאז ומתמיד ידעת כי היא מאחוריך. זיכרון מתוק מהטיול ברומא עולה וצף בך. אבל עתה, אין זה כך עוד. כמה נוגה ועצוב.  

זכרונות, מטבעם מתרככים ומתעמעמים בפריזמת הזמן, אך הגעגוע למה שהיה ואיננו, חזק כתמיד, נותר בעינו.

לבד עם זכרונות-אבל לא בודד.......

דייקת beloved sis

.

"שכדרכֵּנו" - רגיש-רגיש. 

תודה רבה על השיר, אודי. <לב>

רבקה

---

כמה יפה-ככה עצוב ומלא צער.

רגעים יפים ומתוקים בעבר-למול הווה ריק ובדידות.

מלא כמיהה למה שאין.

עצבתי.

השיר  מתאר זיכרון אהבה גדולה ורגעים קסומים מהעבר – חיבוק, נשיקה, מסע רומנטי ברומא – שהותירו חותם מתוק אך גם כואב. אתה מתבונן לאחור, יודע שהאישה הייתה חלק בלתי נפרד משמחותיך ומכאביך, וכעת נותרת לבד עם הזיכרון.

האהבה נשארת גם כשהיא נגמרת – היא נוכחת בזיכרונות, ברגעים שלא נשכחים, ומעצימה את תחושת הבדידות כשנעלמת.

מרגש השיר אודי היקר

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

בָרַחְנוּ

אֶל הָאוֹטוֹבּוּס הָאָדֹם

שֶׁכְּדַרְכֵּנוּ לֹא הֵבִיא אוֹתָנוּ

מִשּׁוּם מָקוֹם אֶל שׁוּם מָקוֹם

 וְעַתָּה אֲנִי לְבַד