שמונה-עשרה שנה הבדל

השיר מתאר זוג עם פער גילאים, הצופה בשקיעה כסמל לסוף הדרך. הגבר מפתיע בזיכרון מהעבר, מה שמעיד על חיוניות פנימית למרות הזִקנה.
החיים רצופים זיכרונות, והאהבה חוצה גיל וזמן.

יפה כתבת צביקה היקר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

היא לקחה אותו תחת חסותה לשקיעה והקיץ בעיצומו ולבעלה אמרה כי זו השקיעה שלך והוא הפתיע באומרו שהוא זוכר את הזריחה. היא התעשתה ואמרה כבר מאוחר לך, בוא נחזור למטפל ובלי חיוך חייכה. תודה רבה לך צבי היקר, שבת טובה.

18 שנים זה פער גדול בזוגיות. עתה כשהזדקן היא כבר מתוסכלת, קוראת למטפל שלו ולטפל בו בעצמה אינה רוצה. עצוב... 

.

כדור השמש בשלב טביעה, והוא זוכר את 

הזריחה = // הוא בשלב טביעה, פעם היה 

שמש זורח.ת. 

אני יכולה לראות אותם.

נגעת בנקודה המדויקת, וכתבת בנאמנות

לדמויות ולסגנונך. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

ה"סוס עשה את שלו, הסוס יכול ללכת"  סיטואציה עצובה..בכול זאת יש משמעות לפער גילים.

המשך יום טוב וסופש קריר ורגוע..

היא רואה שקיעה! וויתרה.

אבל הוא עוד זוכר את הזריחה, ואותו, ואותה.

לה-נראה שאין תקווה׳ ולו-דווקא יש! 

נריע לו כולנו!

שער סיפור שאינו מר המון במעט מילים!

כמה יפה שהוא זכר דווקא את הזריחה- אהבתי את הרעיון.

 יישר כוח על כתיבתך המעניינת.

 שבת שלום ומבורך ובשורות טובות.

אמן ואמן.

אמרת ועצב בקולה